סקר הר החרמון

הר החרמון הוא שטח בעל אופי אלפיני שגובהו המירבי בתחומי מדינת ישראל מגיע ל-2224 מטרים מעל פני הים. בתא השטח של הר החרמון חוברים יחדיו סלעי גיר קשה, כמות משקעים גבוהה וגובה רב מעל פני הים. תנאים אלו יוצרים אפשרות ברורה להיווצרות מערות קרסטיות מגוונות.

מאז הסתיים סקר הר חרמון הראשון בשנת 1990, התרבו הקשיים לחזור אליו מסיבות ביטחוניות. הרצון העז להגיע למרומי החרמון היה מעין חלום לכל שוחר מערות, שלא ניתן היה להגשימו. ההזדמנות להגיע אל ההר לטובת חקר מערותיו, הודות לרצון הטוב של חטיבת חרמון ומחוז צפון של רשה"ט, שהתגלגלה לידינו, הובילה לחיבור זה. סקר הר חרמון הוא פרי עבודתם של קבוצה קטנה של שוחרי מערות ארץ ישראל והוא נעשה באופן בו לעבודת השדה נשמרה הבמה המרכזית.

חללים קרסטיים בחרמון

מערת נבי חזורי

גדתו המערבית של נחל חזור

מערת נבי חזורי הינה מערת קבורה קטנה שנראית כי נחצבה על בסיס חלל טבעי שהתפתח בראש מדרון בתחום קו פרשת המים של ואדי א-נקיב (ערוץ קצר שנשפך בסופו לנחל הבניאס).

 

 

 

מערה 135

מערה אופקית צרה המצויה בתחתית מדרגת סלע באזור בו ישנם טרסות רבות. פתח הכניסה מוסתר בשיחי אחירותם החורש הגדלים בסמוך לפתח.

 

 

מערת התאנה - כתף החרמון

כתף החרמון

המערה נמצאת במתלול הדרום מזרחי של כתף חרמון, מעל לכפר הדרוזי מג'דל שמס ובסמוך לציר המערכת בקטע 372 (מעלה אילן) כ-20 מ' צפונה מציר המערכת וכעשרה מטרים מעליו.

למערה מבנה של אולם גדול (כ-10X 15 מ' וכ-2 מ' גובה). לאולם שלושה פתחים. ממרכז האולם צומח עץ תאנה גדול שצמרתו יוצאת מבעד לפתח שבתקרת האולם.

קמין רכבל עליון

רכבל עליון

המערה מורכבת מקמין מרכזי היורד לעומק של 19.5 מ' שבמרכזו ישנם שני קמינים קטנים ללא מוצא.

פתח המערה מצוי בקצה הדרומי של דולינה 62 בינות לסלעים המכסים נקודה זו של הדולינה. מידות פתח: 1X1 מ'.

 

מערה 74 - פיר חבושית

הר חבושית

מערת פיר חבושית בנויה כמערה ואדוסית בעלת מבנה מדורג שנוצר מחיבור מספר קמינים.

המערה מצויה בערוץ נחל ללא שם והתפתחה במדרון ללא דולינה. עומק המערה 28 מ' ובה התפתחו כמויות מרשימות של משקעי מערות פעילים ומפותחים בהם: הלקטטים רבים, פגודות, עמודים, זקיפים, קאנוליטים, נטיפים, נטיפי קש ואוזני פיל.

מערת רכבל תחתון

ליד מגרש החניה של הרכבל התחתון

מערה זו היא דוגמא למערה שהתפתחה בגיר סדוק לאורך מישור סידוק בכיוון דרום-מערב – צפון-מזרח, והתפתחותה לעומק נבלמה לאחר מטרים מספר. היא מורכבת משני חללים: החלל שדרכו נכנסים למערה, עומקו כ-10 מ' ושטחו 8X4 מ'. על הסלעים שבפתח הכניסה משטחי טרוורטין הנמשכים פנימה לתוך החלל. מן התקרה תלויים נטיפים ואוזני פיל ובמרכז התקרה ארובה סתומה.

המערה הקטנה - בתוך דולינה 127

ראש אגן הניקוז של נחל ערער

המערה ממוקמת בראש אגן הניקוז של נחל ערער, בצידה הדרומי של דולינה 127 חבויה תחת ערימת סלעים אשר נפלו בזמן סלילת אחד הפיצולים מכביש מס' 999.

זו מערה קטנה שהתפתחה בגיר צהבהב בשולי דולינה 127.

קמין 39

הר שקד

קמין רחב שעומקו כ-5 מ'. הקמין התפתח על גבי מדרון סלעי ללא דולינה.

בתחתית הקמין ישנו בולען צר ובלתי עביר.

מידות פתח הכניסה: 0.5X0.4 מ'.

קמין 41

הקמין נמצא בערוץ היורד מ.נ.ג 2012 דרומה. עומקו הכללי של הקמין הוא 12 מ' ורוחבו הממוצע מטר אחד.

 

 

 

 

מערה 33 בדולינת שיאון

דולינת שיאון

קמין 33 נמצא בסקר חרמון 1990 ופרטיו מופיעים בחוברת נקרות צורים מס' 16.

מידות פתח הקמין כ-1X1 מ'. מהפתח יורדת מחילה אנכית מדורגת לחלל רחב. קרקעית הקמין מכוסה אדמה וקירותיו עשויים גיר אפור. בחלל מצויים נטיפים, משטחי טרוורטין, אוזני פיל והלקטיטים קטנים. בדופן המערבית של חלל זה (חלל ג' במפה), ישנו מעבר לקמין נוסף.

בנקודה העמוקה ביותר בבור ישנו סדק צר ובלתי עביר שבתחתיתו נקווים מים.

קמין רווק

צפון עמק ברחתא

התגלתה ע״י שוקה רווק, אליהו וגשל ויוסי לב ארי בסיור שנערך בסוף שנות ה 70 בחרמון הגבוה יחד עם חוקר מערות אוסטרי.לאחר גילוי המערה וסקירתה נמצאה מערה זאת כאחת המערות הגדולות והמרשימות במרחב החרמון והר דב. שמה ניתו לה לכבודו של אחד ממגליה אשר תרם רבות לחקר המערות בישראל.

מערת רווק הינה מערה גדולה המורכבת משלושה קמינים קרסטיים שהתפתחו לאורך סדק בכיוון כללי מזרח - מערב, בסלע גיר מגיל יורה ( תצורת חרמון ). למערה פתח גדול הפעור בדופנה של דולינה רחבה חסרת צורה מוגדרת, שהתפתחה בצידו הצפון מערבי של עמק ברחתא.

מערת יפעת

זוהי מערכת 'מזדקנת' ומעניינת של קמינים קטנים, והיא דוגמה יפה להתפתחות מערכת ואדוסית בסלע סדוק מאד, כפי שנמצא בחרמון.על פני השטח התפתחה דולינת המסה דמוית קערה. במערכת 5 קמינים והיא התפתחה בשתי זרועות מקבילות למדי לכיוון צפון-צפון- מזרח, אך כיום קמין א בלבד במישרין לפני השטח. הכניסה היא דרך קמין א, שעומקו כ-7 מ' וקוטרו כ-2 מ'. 

קמין המח״ט

מדרון צפון מערבי של שלוחת דובדבן

מערת קמין המח"ט התפתחה לאורך סדק מקומי ללא דולינה. המערה מורכבת משני קמינים: קמין מרכזי שעומקו 30 מ' ורוחבו משתנה. קמין שני יורד מקרקעית הקמין המרכזי לעומק של 9 מ' נוספים.

מערת לב ארי

צפון עמק ברחתא

מערה בינונית בגודלה המורכבת מ-5 קמינים שהתפתחו בסלע גיר מגיל יורא (תצ' חרמון).

למערה פתח גדול (3X3.5 מ') הפעור בתחתית דולינת התמוטטות רחבה שמידותיה כ-8X4 מ' ועומקה 5 מ'. גדות הדולינה מצוקיות למעט צידה המזרחי שם גדלים עצים מפותחים של עוזרר ושזיף המסתירים מעט את הימצאות הדולינה במקום.

מערת פיתולים

מזרחית למערת הגבול הצפוני ובצידה הדרום מערבי של דולינה 26

למערת פיתולים פרופיל אורך מדורג (פרומקין 1984) הקמינים דומים למערות ודוסיות אחרות בישראל. המחילות מפותחות במערה זו במידה יוצאת דופן. בדפנות חללי המערה ובקרקעיתם נפוצים שקעים קטנים (scallops, bogli, 1980) שמימדיהם מילימטרים עד סנטימטרים אחדים. המורפולוגיה של המערה היא ודוסית מובהקת עדות לכך שהמערה התפתחה גבוה מעל מפלס מי התהום".

בולען בדולינה 25

דולינה 25, מצפון לנ.ג. 2121

דולינה 25 היא דולינת התמוטטות שהתפתחה צמוד למדרון בגיר דולומיטי (מורפולוגיה אופיינית לסלע זה). בולט לעין קו הגבל בין הגיר האפור לגיר הדולומיטי. בתחתית הדולינה בולען שלא ניתן לעבור דרכו, אך אבן המשיכה ונפלה בתוכו מטרים אחדים. סמוך לדולינה נמצאו סלעי גיר אפור כהה – עדות למחדר מגמאתי העובר בסביבה

מערת מצפה שלגים

סמוך למוצב מצפה שלגים

המערה נחשפה ב-1993 בעבודת הכשרת השטח ע"י הצבא. המערה בנויה משני קמינים אנכיים, כנראה ואדוסים, אך קשה להבחין בסימני המסה מקוריים. רוב הדפנות מכוסים ספלאוטמים מרשימים: משטחי זרימה, אוזני פיל, נטיפים וזקיפים, אלמוגים, פגודות ופניני מערות.

מערת הגבול הצפוני

מצפון לנ.ג. 2121

שם המערה ניתן לה עקב היותה המערה הצפונית ביותר בישראל. עומקה הכללי הוא 19 מ' והיא בנויה מקמין מרכזי שבתחתיתו התפתחה מחילה קצרה וחללים קטנים. בתחתית הקמין ישנו מעבר צדדי המוביל אל חלל שבו נוצר מגוון עשיר של משקעי מערות ובריכות מים קטנות ורדודות.

Please reload

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות