הר החרמון הוא שטח בעל אופי אלפיני שגובהו המירבי בתחומי מדינת ישראל מגיע ל-2236 מטרים מעל פני הים. בתא השטח של הר החרמון חוברים יחדיו סלעי גיר קשה, כמות משקעים גבוהה וגובה רב מעל פני הים. תנאים אלו יוצרים אפשרות ברורה להיווצרות מערות קרסטיות מגוונות.
מערה קטנה בעלת חלל יחיד שהתפתח בסלע טרוורטין מגיל פליסטוקן (תצ' טרוורטין דן). פתח המערה נחשף במצוק גדתו המערבית של נחל בניאס, מתחת לקופות הכניסה לאתר מפל בניאס.
התגלתה בשנת 1993 תו״כ עבודות הכשרת השטח במוצב מצפה שלגים. המערה בנויה משני קמינים אנכיים, כנראה ואדוסים, אך קשה להבחין בסימני ההמסה המקוריים שכן רוב דפנות המערה מכוסים ספלאוטמים מרשימים: משטחי זרימה, אוזני פיל, נטיפים וזקיפים, אלמוגים, פגודות ופניני מערות (בשלוליות)."
מערת קמין המח"ט התפתחה לאורך סדק מקומי ללא דולינה. המערה מורכבת משני קמינים: קמין מרכזי שעומקו 30 מ' ורוחבו משתנה. קמין שני יורד מקרקעית הקמין המרכזי לעומק של 9 מ' נוספים.
התגלתה ע״י שוקה רווק, אליהו וגשל ויוסי לב ארי בסיור שנערך בסוף שנות ה 70 בחרמון הגבוה יחד עם חוקר מערות אוסטרי.
לאחר גילוי המערה וסקירתה נמצאה מערה זאת כאחת המערות הגדולות והמרשימות במרחב החרמון והר דב. שמה ניתו לה לכבודו של אחד ממגליה אשר תרם רבות לחקר המערות בישראל.
