כללי:

 

מערת הסולם הינה מערה בינונית המורכבת בעיקרה מאולם רחב וממספר מחילות. אורכה הכולל של המערה מגיע ל-76 מ' ואילו עומקה המירבי מגיע ל-13 מ'.

חללי המערה נוצרו בסלע גיר מגיל טורון (תצורת בינה) בו נוצר מבנה של מחילה משופעת לדרום, כשבמרכזה התפתח האולם המרכזי. במרחב האולם וכן בחללי חלקה הדרומי של המערה, מצויים שפע של משקעי מערות.

בשונה מדרום המערה, בחללי חלקה הצפוני לא הושקעו ספלאוטמים, כך שהשתמרה צורת הדפנות המקורית של המערה. עקב השימור ניתן להבחין בסימני המסה מעוגלת, בדמות מחילות בעלות חתך רוחב מעוגל וכן כיפות ושקעי המסה מעוגלים.

סימני המסה אלו מאפשרים לקבוע כי המערה נוצרה מתחת למפלס מי התהום ורק לאחר התרוקנותה ממים החלו להיווצר בה משקעי המערות. 

המערה התגלתה בשנת 1940 על ידי חברי קיבוץ חניתה. מוביל הגילוי היה חבר קיבוץ בשם איתמר, אשר הוביל את חבריו לאור גפרורים עד לאולם המרכזי. מאוחר יותר חזר איתמר למקום כשהוא מוביל אחריו את משה ורות דיין.

בביקור זה נפל איתמר ממחילת הכניסה ועד לקרקעית האולם המרכזי כשעל חילוצו מהמקום הופקד משה דיין עצמו. ב-16.6.1946 התחבאו במערה, חלק מחברי החוליה שפוצצה את גשר המסילה. לזכר השהות במערה חרטו הנחבאים את שמותיהם על גבי זקיף, בצמוד לדופן המערבית של האולם המרכזי (יונתן, יוסף ז', יהודה ב', יהושע ג', שלמה ח', שאול פ', יוסף ק', יוסף ס', יוסף י', יעקב ר', ויוסף ג').  

שם המערה נקבע על ידי ועדת השמות הממלכתית, לאחר שבתקרת המערה נפרץ פיר מלאכותי ובמקום הותקן סולם ברזל.

 

מאז גילויה נסקרה המערה פעמים רבות על ידי מטיילים ומבקרים. נראה כי ביקורים תכופים אלו, יחד עם חוסר מודעות של המבקרים לשמירה על המקום, הסבו למערה נזק רב. הנזק נראה בפסולת רבה פזורה בחלל האולם המרכזי, בכתובות פיח וחרוטות מופיעות בכל חלקי המערה וכן בהשחתתם של משקעי המערות. בנוסף, מדיווחים אודות הימצאותם של שברי כלי חרס ופרטי צור לא נותר אלא מעט מאד חרסים הפזורים בחלקיה הנידחים ביותר של המערה.

אין לנו אלא לקוות כי הפגיעה הבלתי מכוונת שהתרחשה במערה זו תשמש כדוגמא לקהל המטיילים ותמנע "חיבוק הדוק מידי" דווקא מצדם של אוהבי המערות. 

בביקורים השונים במערה נצפו בה בעלי חיים שונים, בהם: אצנדל, בלפס, רב רגל, עכביש מהסוג רעדן, עכביש מהסוג מברישן וכן מספר פרטים של אחד ממיני הפרסף הגדולים.

 

תיאור המערה:

 

למערת הסולם שני פתחים, אחד אופקי ואחד אנכי. הפתח האופקי הוא פתחה המקורי של המערה ועל כן תתואר זו מכיוון הכניסה בו.

פתח הכניסה נפער מתחת למדרגת סלע טבעית והוא מוסתר מעט על ידי סבך עצים. מידות הפתח 5X1.5 מ' והוא נראה כמחסה סלע פתוח ומואר למחצה. בחלקו הפנימי של הפתח ישנו מעבר צר המוביל אל מחילה נמוכה אך נוחה לתנועה.

קרקעית המחילה מכוסה אבנים ומעט קרקע יבשה, זאת לעומת קירותיה ותקרתה המורכבים מסלע גיר חשוף. מחילות משנה, המתפצלות מצדי המחילה הראשית, דומות לה במאפייניהן. בחלקן הפנימי של מחילות אלו ניתן למצוא מעט שברי חרסים. 

מערכת המחילות נמשכת לדרום ומסתיימת לאחר מספר מטרים בחיבור אל מרכז חלל המערה. מרכז החלל מורכב מאולם מעוגל שמידותיו 12X8 מ' וגובהו מגיע ל-2 מ'.

מחילות הכניסה מתחברות אל האולם בצמוד לתקרתו כך שהמעבר בין המחילות אל חלל האולם דורש ירידה אנכית זהירה על גבי מדרגות סלע טבעיות הקיימות במקום. בסמוך לנקודת החיבור בין המחילות והאולם, ישנו פיר אנכי גבוה (6 מ') בו הותקן סולם ברזל מאסיבי. פיר וסולם זה מובילים אל פתחה השני של המערה, אשר נחצב מעל לתקרת האולם. 

קרקעית האולם נטויה במתינות לדרום והיא מכוסה בסלעי מפולת, מעט קרקע ומעט משקעי מערות. פתח אנכי זעיר הפעור בתחתית קיר צידו הדרומי של האולם, מוביל אל חלקה הדרומי של המערה. חלק זה מורכב ממחילה צרה היורדת דרומה במספר מדרגות נמוכות. כלל מרחב המחילה, כמו גם נישות צרות המתפצלות ממנה, מכוסה במשקעי מערות רבים. מרבית משקעי המערות יבשים, בלויים ופגועים אך מקצתם עוד פעיל ונוטף מים.

 שם המערה: מערת הסולם  

אזור: גליל מערבי

נ.צ: 166844/277370

רום: +410 מ'

לקריאה נוספת :

מי חרת את השמות במערת חניתה ? מתוך עיתון הארץ

מגנזי ארכיון חניתה

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות