הסתיים מיפוי מערת רהב - המערה העמוקה בישראל.

(בועז לנגפורד ועמוס פרומקין 2.10.2014) 

אנשי המרכז לחקר מערות במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים (המלח"ם) ולדמיר בוסלוב, יורי ליסוביץ', ובועז לנגפורד, סיימו לאחרונה למפות את המערה העמוקה ביותר בישראל, מערת רהב, סמוך לגבול לבנון. המערה, שעומקה מגיע ל-187 מ' מתחת לפני הקרקע, קובעת שיא חדש בהגעה לעומק האדמה בארצנו הקטנה.

לפני 38 שנה הצליחו ותיקי המלח"ם לחדור אל מעמקיה של 'הוטה ג'רמק' (קמין רום) בהר מירון (ראו פרומקין וזיידנר, נקרות צורים 10). שם, בעומק 157 מ' מתחת לפני הקרקע, קבעו שיא עומק אשר במשך שנים של סקרים וחיפושים, לא הצליחו החוקרים לחצותו. רק בקייץ 2014, לאחר כמעט 4 עשורים, נשבר השיא. הראשון ששם לב למערה הוא חנוך כליל החורש.

בדיקה ראשונית כללה גלישה באמצעות חבלים לעומק 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. "גלשנו לאורך ארובות טבעיות אדירות עד שהבחנתי כי קצה החבל משתלשל באוויר מתחתי" אומר שלו אבני, מתנדב המלח"ם. בדיקה חוזרת של המערה בוצעה לאחר שבוע, כשהצפייה לחצות את קו 160 המטרים הפכה סוף סוף למציאות!

יורי ליסובץ עולה מתחתית מערת רהב.

צילם: בועז לנגפורד

פתח מערת רהב. צילם: עמוס פרומקין

המערה היא מטיפוס של קמין קרסטי: חלל צר ועמוק המתפתח בעקבות חלחול מים עתירי חומצה פחמתית לאורך סדקים אנכיים בסלע קרסטי. המים ממיסים אל הסלע בדרכם מפני השטח העשירים בפעילות ביוגנית ומניבים חומצות, אל מי התהום שבעומק רב. השתרעותה האופקית היא כ-100 מ"ר בלבד (מעט מאד יחסית להוטת ג'רמק), מה שמלמד שאין למי התהום חלק בהיווצרות המערה, בניגוד למערות גליליות אחרות (ראו נקרות צורים 10).

שיא חדש זה מקרב אותנו מעט אל שכנינו בלבנון, שם מוכרות מערות שעומקן מגיע לפחות עד 612 מ' מתחת לפני הקרקע (ראו שאבר, נקרות צורים 7). אין ספק כי מערות בסדר גודל דומה, ואף עמוקות מזה, מסתתרות בגבולות ישראל, אך גילויין דורש עוד מחקר ושיתוף פעולה מצד גופים שונים. הר החרמון, המדורג בין עשרת המקומות המובילים בעולם בפוטנציאל לקיומן של מערות עמוקות, הוא אחד המקומות החשובים ביותר להמשך המחקר בתחום.

לפרטים נוספים ראו בדף מערת רהב

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות