תאור המערה:

מערת רהב הינה בור קרסטי מפותח אשר נוצר בסלע גיר מגיל טורון (תצורות בינה וינוח). עיקר חללי הבור הם שלושה קמינים אנכיים הצוללים לעומק 188 מ' מתחת לפני השטח – הנקודה העמוקה ביותר במערות ישראל.

דיווח אודות המערה נמסר למלח"ם בתחילת יולי 2014, על ידי חנוך כליל החורש ממושב שתולה. בעקבות הדיווח נבדקה המערה על ידי שלו אבני, אשר התקדם עד לעומק 80 מ' ועדכן כי קיים המשך נוסף. ימים אחדים לאחר הביקור הראשוני חזר צוות מלח"ם אל המערה (ולדמיר בוסלוב, יורי ליסוביץ', בועז לנגפורד) והתקדם בה, תוך כדי מיפוי ובדיקת פיצולים, עד לעומק 187 מ'. 38 שנים לאחר שראשוני חוקרי המערות ירדו אל תחתית ההוטה של הג'רמק (עומק 157 מ') נקבע מחדש שיא העומק במערות ישראל.

 

למערת רהב פתח גדול (3.7X6.6 מ') בעל צורה מלבנית. הפתח פעור בשטח רמתי מתון, בצידו המערבי של הר רהב. בסביבת הפתח גדל כיסוי צפוף של חורש ים תיכוני, המופר בנקודות אחדות על ידי כריתה או כתוצאה מרעיית בקר. מרחב פתח המערה מכוסה גם הוא על ידי צמחייה צפופה, המקשה על זיהוי הפתח ועל הכניסה אליו. מהפתח נמשך חלל אנכי רחב ומואר שעומקו 12 מ' (חלל A). קרקעית החלל מורכבת מסלעי מפולת המכוסים בקרקע ועלים. בצידה המזרחי של הקרקעית ישנו פתח אנכי המוביל אל ראשו של קמין אדיר הצולל עד לעומק 80 מ' מתחת לפתח (חלל B). עם ירידתו הולך הקמין ומתרחב, כשבמרכזו הוא נראה כצינור מעוגל שמידותיו 5X3.5 מ'. שינוי ראשון במבנה הקמין מתרחש 25 מ' מעל קרקעיתו, שם ישנו אוכף רדוד אשר מעברו נמשך קמין משני, במקביל ובצמוד לחלל הקמין המרכזי. בקצה הקמין המקביל ישנה גלריית ספלאוטמים המכילה: נטיפים, זקיפים, משטחי זרימה, אוזני פיל, ואלמוגי מערות. מנקודה זו ועד לתחתית הקמין מתחברים אליו קמינים נוספים, מה שמשנה את צורתו המעוגלת. באזור חיבורי הקמינים ישנם גלריות משקעי מערות מרשימות.

קרקעית הקמין מורכבת ממדרון מתון הנטוי בירידה צפונה. המדרון מכוסה לחלוטין באבנים רבות ובמעט חומר אורגאני (ענפי עצים, עצמות), המספק מקור אנרגיה לפרוקי רגלים מעטים. באזור זה נצפו גם שני פרטים בוגרים של סלמנדרה, אשר כפי הנראה משתמשים במערה כבית גידול טבעי. עומק הנקודה בה נמצאו הסלמנדרות והעובדה כי הן בחיים ובפעילות ערנית, אינו מאפשר להניח כי הן הגיעו למקום בנפילה בלתי מכוונת. 

בקצה מדרון הקרקעית מתחבר קמין B אל חלקו העליון של קמין נוסף, הארוך בקמיני המערה (קמין C). נקודת החיבור נראית כחלון משולש אשר מעברו נמשך קמין C בחלל אנכי צר, בעל פרופיל אליפטי. מצבור אבנים המונח על מדף, מתחת לנקודת חיבור הקמינים, מהווה מכשול מסוכן למבקרים, אשר עלולים בטעות להפיל את האבנים זה על זה.

מטרים אחדים לאחר נקודת החיבור מופיעים בקירות המערה בולבוסי צור רבים, מה שמעיד אולי על מעבר מתצורת בינה ותצורת ינוח. מעט לאחר הופעת הבולבוסים מתרחב החלל, כשקמין משני מתחבר אל החלל המרכזי. מנקודה זו נמשך קמין C כשמאפייניו מזכירים את אלו של קודמו: צורתו הכללית מעוגלת, קירותיו "מלוטשים" וחסרי משקעי מערות. כ-20 מ' מעל קרקעיתו מתחברים אל הקמין מספר קמיני משנה, אשר משנים את צורתו המעוגלת. משקעי מערות, בהם בולטים משטחי זרימה מרשימים, מופיעים באזור חיבורי הקמינים.

קרקעית הקמין מורכבת ממדרון מתון הנוטה צפונה. בראש המדרון, בצידה הדרומי של הקרקעית, ישנו פתח אופקי נמוך המוביל אל מחילה צרה הנמשכת לדרום. לאחר 7 מ' מתחברת המחילה אל תחתיתו של קמין מעוגל הנמשך במקביל לדופן הקמין המרכזי.

בתחתית המדרון מתחבר קמין C אל חלל אנכי רחב (חלל D) המהווה את אחד מהתחתונים שבקמיני המערה. עומק הקמין 11 מ', מידותיו 5.5X2.8 מ' וצורתו הכללית מלבנית. קרקעית הקמין משופעת לצפון, חלקה העליון מורכב ממשטח זרימה המכוסה בחלקו באבנים, וחלקה התחתון מכוסה באבנים ומעט בוץ. בצידה הצפון-מזרחי של קרקעית חלל D ישנו אוכף נמוך (כ-2.5 מ') אשר מעבר לו נמשך קמין (חלל E) המוביל אל הנקודה העמוקה ביותר במערה. פרופיל הקמין מעוגל, מידותיו 1.5X2 מ' ועומקו, מהאוכף ועד לקרקעיתו, 8 מ'. קרקעית הקמין אופקית ומכוסה לחלוטין בבוץ כהה, בו נראים שקעים רדודים שנוצרו על ידי טפטוף מים מהתקרה. קשיי נשימה וצריבה בגרון ובעיניים, המתרחשים באזור זה של המערה, נובעים ממיעוט החמצן ההולך ומחמיר עם הירידה אל העומק. על פי מדידה בחודש יולי 2014, אחוז החמצן בקרקעית עמד על 16.7% והטמפרטורה על 19 מעלות.

 

הערות:

  • המעבר לאורך כל חלקי המערה דורש שימוש בציוד גלישה וטיפוס. מבנה המערה מורכב והירידה לקרקעית דורשת ידע וניסיון.

  • סביר כי אחוז החמצן והטמפרטורה השוררת במערה, משתנים בהתאם לעונות השנה. מיעוט החמצן אינו מורגש ברוב חלקי המערה, למעט בחלקיה העמוקים ביותר (חלל D ו-E).

  • על אף כי במערה לא נצפו עטלפים, נראה בה מעט גוואנו. ריכוזי הגוואנו מופיעים לכל אורך המערה עד לקרקעית קמין C, כ-165 מ' מתחת לפני הקרקע. מיעוט העטלפים יכול לנבוע מהכיסוי של הפתח על ידי סבך צמחיה וכן ממיעוט החמצן.

  • במערה נצפו פרוקי רגלים מעטים: רב רגל מהסוג Brachydesmus, רב רגל לא מזוהה, יתושים, רעדנים, עשים. פרוקי הרגלים המעופפים נצפו בעיקר על גבי קירות המערה בעוד שהיתר נצפו על גבי ובסביבת חומר אורגאני אשר חדר מפני השטח (בין השאר בלוטים שנבטו וצמחו עד לגובה 10 ס"מ!). עוד נצפו עצמות בעלי חיים: שריון צב ותפזורת עצמות שלא זוהו.

שם המערה: מערת רהב

נ.צ: 179590/275945

מיקום: רמת שתולה

רום: 691 מ' מעל פני הים

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות