תאור המערה:

 

מערת עבוד היא מערה קארסטית גדולת ממדים הנמצאת במדרון טרשי בגדתו הצפונית של נחל בית עריף (ואדי אל חרוב) במרחק של כ — 800 מ' מדרום־מערב לכפר עבוד שבמערב הרי בית־אל. המערה התפתחה בסלע גיר דולומיטי מגיל קנומן עליון (תצורת ורדים). ברוב חלקי המערה נתגלה ממצא ארכאולוגי עשיר מזמן מרד בר־כוכבא.

 

פתח המערה נמצא בתחתית מדרגה נמוכה במדרון טרשי בגדתו הצפונית של נחל בית עריף. הפתח נמצא בשקע טופוגרפי בין טרשים, והוא נסתר מן העין. רוחב הפתח 4 מ׳ וגובהו 1.5 מ' מהפתח מתפתח אולם רחב כ 35 מ׳ בכיוון מזרח מערב ו 25 מ׳ צפון דרום.

למערה מבנה של אולם מבודד שנוצר מתחת למפלס מי תהום, בדומה למערות אחרות באזור. ממדיו המקוריים של האולם, לפני ההתמוטטות היו כ 60 על 40 מ׳. עם התרוממות האזור וירידת מפלס מי התהום, התרוקנה המערה ממים, והחלו תהליכים בתחום המאוורר, שהבולט בהם הוא השקעת ספלאותמים, כמו זקיפים ונטיפים. קצתם שקעו על גבי הממצא הארכאולוגי, וההשקעה נמשכת עד היום. 

 

שוליו הנמוכים של המבנה דמוי הכיפה הם כיום מערכת מסועפת של חדרים מאורכים ומחילות, במפלסים תחתונים שהם נמוכים מן האולם הגדול המרכזי. למפלסים אלה יורדים מן האולם המרכזי כלפי מערב, צפון ומזרח דרך פתחים צרים ומעברים תלולים, המעניקים יתרון למסתתר בהם. מפתח המערה ניתן לראות רק את האולם הגדול, וגם ממנו קשה לראות את המפלסים התחתונים הנסתרים, או שלא ניתן לראותם כלל. סביר להניח שקיימים חללים נוספים במפלסים התחתונים שסביב האולם, אשר טרם הצלחנו לחדור אליהם. פתח המערה נוצר כאשר חלקו הדרומי של האולם הגדול נחתך על־ידי תהליכים אירוסיביים של פני השטח, שגרמו להתמוטטות תקרת המערה באזור הפתח. לאור הממצאים מתקופה זו בתוך המערה אפשר לשער שאירוע זה התרחש לפני התקופה הכלכוליתית. 

 

ממצאים ארכיאולוגים:

 

במערה התגלה מכלול ממצאים עשיר מזמן מרד בר־כוכבא. 

 

כלי חרס:

כמויות גדולות של שברי קנקנים התגלו בכל חלקי המערה. רוב רובם של הקנקנים שהתגלו היו מטיפוסים האופייניים לתקופה שבין שתי המרידות נגד הרומאים וימי מרד בר־כוכבא. יוצא דופן הוא 'קנקן גלילי' שאפשר אולי לתארכו למאה א' לסה"נ, אם כי אין להוציא מכלל אפשרות שכלים מסוג זה נוצרו או שימשו עדיין בתקופה שקדמה למרד בר־כוכבא. בכל חלקי המערה התגלו שברים של סירים וקדרות בישול, המיוצגים על־ידי טיפוסים אופייניים לתקופה שבין שתי המרידות נגד הרומאים וימי מרד בר־כוכבא. כן נתגלו פכים, בהם פכי בישול, גם הם מטיפוסים

אופייניים לתקופה. 

 

כלי אבן:

בסקר אותרו שלושה שברים של כלי אבן מהטיפוס 'כלי מידה' עשויים מקירטון. ממצאים אלה מאפיינים את התרבות החומרית היהודית בירושלים וביישובים יהודיים שהיו קיימים משלהי תקופת הבית ועד למרד בר־כוכבא. ייחודם בכך שאינם מקבלים טומאה. 

 

נרות:

במערה נמצא מכלול עשיר של שברי נרות. במכלול זה בולטים הנרות ה'יהודאיים' — נרות העשויים בדפוס ומעוטרים במגוון דגמים, האופייניים לתקופה שבין שתי המרידות נגד הרומאים וימי מרד בר־כוכבא. כן נמצאו שברים של נרות רומיים בעלי דסקוס מעוטר, שהיו גם הם נפוצים בתקופה שבין שתי המרידות. נמצא שבר בודד של נר 'רומי אימפריאלי' מיובא, האופייני למאה הא' לסה"נ. גילוי של נר זה עשוי ללמד על פעילות מסוימת במקום בימי מרד החורבן. מאידך גיסא, ייתכן שבשל ייחודו נשמר נר 'ישן' זה והובא למערה בימי מרד בר־כוכבא. 

 

כלי זכוכית:

מכלול כלי הזכוכית כולל טיפוסים אופייניים של קערות, כוסות, בקבוקים ובקבוקונים, שכמותם נמצאו בשכבות יישוב, במערכות מסתור ובמערות מפלט מזמן מרד בר־ כוכבא. 

 

כלי מתכת:

במערה התגלה מכלול עשיר של כלי מתכת. בחרנו להציג מפתחות ברזל (ממצא נפוץ במכלולי מערות המפלט והמסתור, המלמד על כך שאנשים נעלו את בתיהם טרם הבריחה למערה) וחפצים נוספים עשויים מברונזה ומברזל. 

 

מטבעות:

כל המטבעות שנתגלו במערה עשויים מברונזה, והם מטיפוסים שהיו שכיחים במאות א'-ב' לסה"נ. המטבעות הקדומים (מטבעות הנציבים, מס' 2 ,1, ומטבע אנטיוכיה, מס' 3) עשויים ללמד על שהיה במערה במאה א' לסה"נ — אולי במהלך מרד החורבן. עם זאת, מטבעות מסוג זה עשויים היו להגיע למערה גם בימי מרד בר־כוכבא. מטבע מס' 4 נטבע באשקלון, מס' 5 — בצור, ומס' 6 — בקיסריה, והם מייצגים טיפוסים שהיו נפוצים במחזור המטבעות בארץ־ישראל בין שתי המרידות נגד הרומאים, ואין ספק שהם הובאו למערה בימי מרד בר־כוכבא. מטבעות מס' 7-12 הוטבעו מחדש על־ידי המינהל הבר־כוכבאי. מטבעות מס' 7-12 מתוארכים לשנה ב' של המלחמה, והם המטבעות המאוחרים ביותר מן התקופה הרומית שנתגלו במערה. היעדרם של מטבעות מן השנה השלישית של המרד רומזת לכך שאזור זה, הנמצא סמוך לקצה הצפון־מערבי של האזור שהיה נתון בידי המינהל הבר־כוכבאי, נכבש על־ידי הרומאים כבר בשנה השנייה

למרד.

 

 

הערות:

  • ההתקדמות במערה כוללת זחילות (גם בבוץ), התגברות על מדרגות נמוכות (בירידה ובעליה) בעזרת חבלים (כוח ידים) ללא צורך בשימוש בציוד גלישה.

  • מערת עבוד נמצאה כבעלת חשיבות רבה לעטלפי חרקים באיזור. היא משמשת כמושבת רבייה של שלושה מינים לפחות (פרסף גדול, נשפון דק-אוזן ונשפון פגום-אוזן) וייתכן גם של מינים נוספים. מדיווחים עולה כי היא מאוכלסת גם בחורף וייתכן שיש למערה זו חשיבות גם כהיברנקולום (מערת היברנציה).

 

 

 

 

 

 

שם המערה: מערת עבוד

נ.צ: 155893/157720

מיקום: סמוך לישוב עופרים

 

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות