מערת חריטון

מערת חריטון הינה מערת קרסטית ענקית – הארוכה במערות הגיר בישראל. המערה מורכבת מרשת מחילות מסועפות וכמה עשרות אולמות מעוגלים. התיישבותו של הנזיר המתבודד חריטון בקרבת המערה הביא למערה את שמה. אורכן הכולל של מחילות המערה מגיע ל- 4216 מ', והן מתפרסות במבוך דמוי רשת שבחלקיה השונים פעורים עשרות אולמות וחדרים. המרחק מפתח המערה ועד לנקודה הרחוקה ביותר הוא כ-400 מ'. למערה שלושה פתחים שחשופים בגדתו המערבית של נחל תקוע.

​

אל מערת חריטון מוביל שביל מסומן שיוצא מפאתי הישוב תקוע. המערה מטויילת מאד ומבקרים בה מטיילים עצמאים וקבוצות מודרכות. לצערינו הדבר נראה בפסולת הרבה שפזורה במערה.

אנא עשו שימוש במיפוי המופיע כאן והימנעו מפריסת חוטים לאורך מחילות המערה. שימוש בחוט הוא רעיון עתיק שניתן להימנע ממנו בעת המודרנית.

הצטיידו בפנס וקסדה והימנעו מהדלקת נרות. קחו איתכם את האשפה והימנעו מחריטת שמכם על הקירות, זאת אף שרבים עשו זאת לפניכם.

אנא גלו אחריות כלפי האתר החשוב הזה. כיום לצערינו הוא כנראה המקום המזובל ביותר בסביבה.

​

רקע כללי על האתר:

המחקר המודרני במערה החל בשנת 1853, אז ביקר במערה טובלר, שהשאיר תיאור חלקי. בשנת 1873 ביקרה במקום משלחת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בראשות קונרד ודרייק וסורטטה מפה טובה של המחילות והאולמות העיקריים מהכניסה ועד המחילה הראשית. בשנת 1965 ביקרה במקום משלחת גרמנית בראשות סטרובל, אשר סקרה את המערה, הותירה תיאור מפורט וסרטטה מפה חלקית ושגוייה בכיווניה כל המשלחות הגיעו אל המחילה הראשית, נעו בתוכה ושבו על עקבותיהן.

לאחר מלחמת ששת הימים הובילו הבדווים גם את עמוס פרומקין ומטייל נוסף במסלול דומה בתוך המערה וטענו שהיא מגיעה לחברון. אגדה זו משכה את גדעון מן למפות את מערת חריטון בעזרת מתנדבים בשנים 1969--1971, על מנת לגלות לאן היא מוליכה. המיפוי כלל מדידת צלעון לאורך כל חללי המערה, בעזרת חוט מדידה ומצפן. פרטי הדפנות התייחסו רק ל-55 חללים שהוגדרו 'אולמות'. סטיות בסגירת לולאות המיפוי תוקנו באופן גרפי ידני. המלח"ם החל בחקירת מערות נחל תקוע בשנים 1985--1983 ומיפה מחדש (א' עמיחי, מ' אביטל וש' אבידן) את מערת חריטון בשנים 2006--2008. המיפוי החדש התבסס על שלד המיפוי של מן, שעליו נוספו תוואי הדפנות ופרופילים נבחרים. מיפוי מלח"ם, המצורף כאן, שומר על מספרי האולמות של ג' מן. מיפוי מחודש בוצע במהלך 2020-2021 על ידי המלח"ם ומועדון שוחרי המערות. הודות למאמצים הרבים שהשקיעו צוותי המיפוי ניתן כיום לבקר בחלקיה השונים של מערת חריטון בעזרת מפה, ללא צורך לאבד את הדרך במחשכים.

​

גיאולוגיה ומורפולוגיה:

מערת חריטון התפתחה בתצורת שבטה מגיל טורון, בגיר מסיבי ומשוכב אופקית כמעט. המורפולוגיה הפנימית של המערה (מבוך של מחילות עם חתך רוחב אליפטי, דפנות מוחלקות, כיפות המסה, ארובות הזנה) מעידה שהמערה נוצרה בתנאים כלואים.

ערוץ נחל תקוע חתך לאחר מכן את המערה באופן אקראי בשלוש מחילות, ושם נוצרו הפתחים. יש מקומות שבהם קיים חתך דמוי מפתח שמרמז על זרימה חופשית של מים בטרם התרוקנה ממי תהום. המערה התפתחה סביב ארובת הזנה מרכזית המכונה 'הבור הגדול', שם המבנה התלת-ממדי מפותח ביותר וכולל שני מפלסי מחילות גדולות. מעל אולמות 43 ו-44 שבמחילה הראשית התפתחה מערכת של ארובות גבוהות ומעוגלות נטולות מוצא, שבהן התרחשה כנראה זרימת קונבקציה מעגלית של מים בעת היווצרות המערה. בצומתי מחילות נפגשו כנראה סוגים שונים של מים כשנוצרה המערה, מה שגרם להמסה מוגברת והתרחבות.

כיום המערה לחה עד בוצית, בעיקר במפלס התחתון. בחלל 49 שבמפלס זה נמצאו מים עומדים בעומק 40 ס"מ בבוץ שבקרקעית. מפלס שעון זה קרוב כנראה לשכבת הסלע שעליה שעון המעיין הקטן עין א-נטוף, הנובע בתחתית המצוק שלמרגלות המערה. חרסיות הצטברו בקרקעית המערה ולאורך תחתית הדפנות בעיקר בתקופת היווצרותה. קרום סיליקטי קשה בצבע חום כהה מצפה את החרסיות לאורך דופן המחילות. לעומת זאת, משקעי גיר (ספלאותמים) נדירים במערה ואינם מרשימים.

 

פעילות אנושית:

במערה נעשה שימוש אנושי במספר תקופות. בחלקיה הפנימיים של המערה נמצאו כלי חרס מתקופת הברונזה הביינימית (2000-2200 לפנה"ס). בתקופה הביזנטית הכירו יושבי מנזר חריטון את המערה, המצויה למעשה בתוך מכלול המנזר. בשנת 1139 פשט גדוד בדואים על הישוב הצלבני תקוע. חלק מתושבי הישוב חסרי המגן נמלטו אל מערת חריטון ומצאו בה מסתור מפני הפושטים.

התהליך הקלאסי ביצירת מערה קרסטית מתבצע בקשר ישיר בין מי נגר להמסת הסלע. שונה הדבר בתהליך יצירתה של מערת חריטון. המערה משתייכת לדגם של מערות מבוך אופקיות, סוג זה של מערות נוצר בתת הקרקע, בתחום מי התהום. מערות מבוך נוצרות באקוויפר כלוא (סלע רווי המוצב בין שכבות אטימות) בו המים נדחקים בין מישורי שיכוב וסדקים ובתוך כך מרחיבים אותם למחילות. כיווניות רשת המחילות מייצגת את קווי הסידוק העיקריים בסלע האם. לאחר התרוממות שדרת ההר התרוקנה המערה ממים בתהליך הדרגתי. נחל תקוע הזורם אל בקע ים המלח חתך את מחילות המערה המשמשות כפתחה. על אף מיקום המערה באזור ספר המדבר עדין מתקיימים בה תהליכי המסה. אלו כוללים המסה בעיבוי ובליה בבנוכחות גוואנו של עטלפי חרקים.

שמה של מערת חריטון נודע כבר לנוסעים הראשונים בא"י. כך מתוארת המערה על ידי צ'רלס וורן שחקר ומי גם את נקבת חזקיהו בעיר דוד.

"מעל מעבר קטן לצד מזרח נראה צלב ירושלמי חרוט על קיר, כפי הנראה בידי מי שהגיע אליו מכיוון אחר. זמננו היה קצר ועל כן חזרנו למערה מס' 4 ובפינה הצפון-מערבית מצאנו בה פתח קטן שמעליו היה רשום "אין מוצא".... הזחילה במעלה המעבר היתה קשה במיוחד ובמקום מסויים בצעה בשכיבה על הצד ודחיפה ברגל בסיוע הקיר". ...."אבל חקירת המערה כהלכה תצריך יום או יומיים, והסתייעות בעוזרים זריזים ומיומנים במדידות. חמש שעות חלפו מאז נכנסנו אל המערה, והתקדמנו אך למרחק קטן בלבד".

בתחילת המאה הרביעית הגיע לנחל תקוע מייסד תנועת הנזירות במדבר יהודה – הנזיר חריטון.

חריטון היה בן למשפחת אצולה בעיר איקונים בדרום אנטוליה. הוא עזב את ביתו ברגל לירושלים במטרה לחקות את אורח חייהם של אליהו ויוחנן המטביל. חריטון יסד שלושה מנזרים גדולים שפעלו על פי תפיסת עולמו: פרישות מהציבור, הסתפקות במועט, עיסוק במלאכות ותפילה מרובה. בסוף ימיו חי חריטון במערה "תלויה" הניצבת במצוקי נחל תקוע. בימיו האחרונים עבר למזר בואדי קלט שם נפטר. המערה "התלויה" של חריטון זוהתה במכלול מערות כחצי ק"מ מדרום למערת חריטון. אתר "המערה התלויה" כולל מספר חללים, חצובים או טבעיים, הנמשכים בשלוש קומות. כ-3.5 מ' מעל המפלס האמצעי, נחצב פתח רבוע המוביל אל מדף סלע ואל מדרגות המובילות אל כוך תלוי, חצוב ומטויח. כוך זה זוהה כמערה התלויה של חריטון בה בילה הנזיר את סוף ימיו. ההגעה אל המערה אפשרית אך ורק באמצעות סולם. לאחר מות חריטון התפרסמה המערה התלויה כמקום קדוש, והפכה למקום עליה לרגל. באמצע המאה השישית לסה"נ השתכן במערה התלויה קיריאקוס הקדוש שהוזמן למנזר על מנת לשומרו בפני מחלת הדבר שפרצה במקום.

​

מסלולי טיול:

תחילת המסלול (אולמות 1-7)

מפתח המערה מתמשכת מחילה קצרה המגיעה כעבור 5 מ' לצומתT בה נפנה ימינה (הכיוונים להלן הינם תמיד ביחס לכיוון ההגעה) ונמשיך עד אולם גדול (מס' 1). בקיר האולם למולנו (ומעט לצד שמאל) ישנו פתח בצורת קשת המוביל לחלל נוסף קטן. מיד לאחר הכניסה לפתח הקשתי נפנה ימינה, ונמשיך במחילה המתעקלת בהמשך שמאלה והופכת נמוכה. במהלך הזחילה נחלוף בשלושה מעברים צרים ונגיע אל אולם מס' 2. נתקדם באולם זה מספר מטרים, נפנה ימינה ונמשיך בהליכה שפופה אל אולם מס' 3. בקיר הנגדי למולנו, בצדו השמאלי, יוצאת מחילה בה נמשיך עד נפילה במדרגה בגובה כ- 3 מ' היורדת אל קרקעית אולם מס' 6. נרד מדרגה זו בעזרת חבל המצוי במקום ונמשיך אל הפינה הימנית של האולם, שם נעלה על מדרגת סלע בגובה כמטר ונמשיך בהליכה זהירה עד לאולם גדול (מס' 7). מאולם 7 ישנן התפצלויות רבות – להלן נציג שלושה מסלולים מעגליים (כולם מתכנסים חזרה לאולם 7) ונדרגם לפי רמות הקושי.

מסלול 1: "סיבוב 9" – קל יחסית

מהכניסה אל אולם 7 נמשיך ישר עד להתפצלות הדומה במשהו לגולגולת - נכנס ב"עין" השמאלית ונעבור אל אולם מס' 8. ישר ממולנו ומעט לשמאל יוצאת מחילה, איתה נמשיך ונעלה מעט אל אולם מס' 9. לאחר שוידאנו שאנו באולם 9 נמשיך אל המחילה היוצא מהפינה השמאלית של אולם זה. במחילה זו נלך על ארבע, נעבור במספר פניות חדות ונגיע אל מעבר "הסדק" נעבור בסדק האנכי משמאל (ולא מהמעבר הקטנטן שמימין) ומיד לאחריו נפנה ימינה ושמאלה, ונגיע לאחר זחילה קצרה אל "האוטוסטראדה" – מעבר רחב שהולך לאורך מאות מטרים ומהווה מעיין "כביש ראשי" במערה. אחרי שהגענו לאוטוסטראדה נפנה ימינה ונתקדם מעט בהליכה באוטוסטראדה; בפניה השנייה נפנה שוב ימינה ונעזוב את האוטוסטראדה ושוב נרד להליכה על ארבע. לאחר זמן קצר תתפצל המחילה לשני סעיפים המתחברים בהמשך. לאחר מפגש הסעיפים נפנה ימינה, ולאחר הליכה קצרה על ארבע נגיע אל אולם 22. מיד בכניסה לאולם זה נפנה שמאלה ונעלה במדרון חלקלק כ 10 מ', נעבור מעט את מרכז האולם ונגיע לפתח בקרקעיתו. נכנס בפתח זה ונרד מעט, אך נפנה אל מעבר צר המצוי באמצע הירידה -איתו נגיעה שנית אל אולם 9. נחזור אל אולם 7 באותה הדרך בה הגענו ממנו אל אולם 9, ומשם נחזור על עקבותינו אל פתח המערה.

​

מסלול 2: "סיבוב 9 והפיר" – רמת קושי בינונית.

נגיע מפתח המערה אל אולם 7 וכמו במסלול 1, גם במסלול זה נמשיך אל באולם 9 וממנו נמשיך אל "האוטוסטראדה" מיד בהגיענו לאוטוסטראדה נפנה ימינה ונלך ישר עד הגיענו לפיר המסומן במספר 21 נרד בו בזהירות ונמשיך בהליכה על 4 בתוך מחילה רחבה אך נמוכה כמה מאות מטרים כשלפתע המחילה המרכזית תפנה שמאלה נמשיך בה עד הגיענו לאולם – זהו אולם 7 ממנו נחזור בדרך בה באנו .

​

מסלול 3: "משחק המפלסים" - מסלול קשה.

הערה: במסלול ישנו קטע בו המעבר קשה לאנשים בעלי בשר.

לאחר שהגענו מפתח המערה אל אולם מס' 7, נפנה שמאלה אל מעבר נמוך ורחב, בו נלך על ארבע לאחר זמן בלי פניות נגיע לפיצול שמאלה וימינה – אולם מס' 14 ההמשך מאולם 14 ימינה מושך יותר, אך אנו נפנה שמאלה ונעבור בזחילה שלושה מעברים צרים שבניהם מפרידים חללים רחבים יותר (חדרים 15, 16 ,17 ). בחדר 17 נפנה ימינה ונעלה בתוך סדק אל חדר מס' 18- הוא קצה האוטוסטראדה; מימיננו האוטוסטראדה ולמולנו אולם 19 נקפוץ אל אולם 19 אולם גדול ומרשים שבמרכז תקרתו פיר העולה ללמעלה כ-6 מ' נחזור כעת אל האוטוסטראדה ונלך בה תוך הקפדה על המשך הנתיב המרכזי – עד הגיענו לפיר המסומן במס' 21 נרד בו בזהירות ונמשיך בהליכה על 4 בתוך מחילה רחבה אך נמוכה כמה מאות מטרים כשלפתע המחילה המרכזית תפנה שמאלה נמשיך בה עד הגיענו לאולם – זהו אולם 7 ממנו נחזור בדרך בה באנו .

תוספת אפשרית לקרביים במיוחד: במקום לחזור חזרה לפתח המערה ל"קנח" במסלול מס' 1 "סיבוב 9"

​

נתיב גישה אל המערה:

המערה נמצאת במחצית הגובה של המדרון המערבי של נחל תקוע, כחצי קילומטר מדרום למנזר חריטון ולרגלי היישוב תקוע. מן היישוב יורדים בדרך רכב בערוץ קטן אל 'ביר אל עניזיה', ברכת מים ששימשה את מנזר חריטון שמשמאלנו (כיום יש השוחים בה).

ממשיכים עם שביל המסומן בשחור היורד דרומה במדרון תלול. בנקודה שבה מגיע השביל אל מצוק סלע אנכי ורציף יש פיצול שבילים: השביל התחתון, השחור מתמשך כלפי בסיס מצוק זה אל עין א-נטוף, והשביל העליון, המסומן בשני פסים לבנים, מתמשך לאורך כ-50 מ' - בקו גובה על מדרגת סלע צרה וחלקה – עד פתח מערת חריטון. הפתחים ממוקמים בצד שני גושי סלעים מרובעים וטבעיים, המכונים 'לוחות הברית'. הכניסה למערה הוסדרה במדרגות ברזל ומעקה לנוחות המטיילים ובטיחותם, וכך גם קטעים בעייתיים בתוכה. למערה שלושה פתחים סמוכים זה לזה: הצפוני גבוה ואינו נגיש, האמצעי משמש לכניסה, והדרומי סגור בסורג.

 

כתבו: בועז לנגפורד, עמוס פרומקין, רועי פורת ושמוליק אבידן

​

שם המערה: מערת חריטון

נ.צ: 172541/11658 (רשת ישראל ישנה)

מיקום:  נחל תקוע

רום: 543 מ' מעל פני הים