תאור המערה:

כללי:

מערת צבוע הינה מערת ענק המורכבת מסדרת חללים ומחילות אשר התפתחו במבנה מסועף, דמוי רשת אופקית, הנמשך לאורך צירי סידוק מקבילים שכיוונם הכללי הוא צפון-מערב – דרום-מזרח. בשונה מטיפוס החללים הנ"ל, מופיעים במערה אולמות נרחבים חסרי צורה מוגדרת הנמשכים גם הם בצירים הנזכרים.

אורכה הכולל של המערה מגיע ל-600 מ'. מחילות המערה פרושות בחתך סלע שרוחבו המקסימאלי על ציר צפון – דרום הוא 96 מ' ובציר מזרח – מערב הוא 108 מ'. גובהו המקסימאלי של חתך הסלע בו התפתחו חלל המערה מגיע לכ-18 מ' (עובייה של תצ' שבטה באזור זה הוא 50 מ').

המערה נחשפה לראשונה בשנת 1977 על ידי הזאולוג גיורא אילני אשר מצא בה ריכוז מרשים של עצמות בעלי חיים שהובאו למקום על ידי צבוע אשר קבע לו את המערה כמקום משכן. נוכחות הצבוע במערה, כמו גם עוצמת פעילותו בה, הם שנתנו למערה את שמה.

 

תאור פיסי:

למערה פתח קטן, מידותיו 0.6X1.5 מ', וצורתו מקומרת. הפתח מוביל אל אולם רחב (A) הנמשך על ציר כללי צפ'-צפ'-מז' - דר'-דר'-מע', מידותיו הכלליות כ- 30X9 מ' וגובהו המאפיין כ- 2 מ'. קרקעית האולם מכוסה עפר תחוח, פסולת ושאריות בע"ח רבות, בהן בולטים ריכוזי עצמות וגולגלות. בתקרת מרכז האולם פעורה כיפת המסה רחבה ומעוגלת הנמשכת מפני התקרה ומעלה עד לגובה 4.5 מ' (מעל פני הקרקע). מן האולם נמשכות מספר מחילות המובילות לחלקים שונים של המערה. אחת ממחילות אלו נמשכת מצידו הצפוני, לאורך 6 מ', ומובילה בסופה לאולם נוסף (B), שהתפתח בציר זהה לאולם A (מידות אולם B 35X10 מ', גובהו המאפיין- 3.5 מ'). המחילה המקשרת בין האולמות נראית כמחילה צרה בעלת חתך רוחב חצי עגול. קרקעיתה מכוסה עפר יבש ומהודק ובתקרתה פעורות כיפות המסה אחדות. בחיבור המחילה אל אולם B ישנו מדרון תלול (שיפוע 26), אשר ממנו גולש עפר וממלא את מחילת המעבר2.

קרקעית אולם B מכוסה שכבה עבה של עפר תחוח ומעט סלעי מפולת. בקירות האולם ובתקרתו בולטת מורפולוגיה מעוגלת בדמות קירות מוחלקים וארובות עיוורות הנמשכות מפני התקרה ועד לגובה 12 מטרים (מעל פני הקרקע). בצידו הצפוני של האולם ישנן שתי מחילות קצרות הנמשכות בציר מקביל: צפ'-מע' - דר'-מז', ובהן פזורות עצמות בעלי חיים ופסולת פלסטית אשר מעידים כי המחילה המקשרת בין שני האולמות הייתה פתוחה עד לשנים האחרונות. בקרקעית המחילה הצפונית, ישנם ספלאוטמים בדמות מחטים זעירות בעלות מרקם שקוף ונוצץ (מחטי גבס ?).

בצידו הדרומי של אולם B ישנו מעבר נמוך ורחב המוביל אל צומת מחילות (C). פנייה צפונה בצומת C מובילה אל מחילה מאורכת המקבילה בצירה לשתי המחילות הנזכרות בצפון אולם B. אורכה כ- 30 מ' והיא חסומה בסופה במפולת סלעים המקשים על המעבר להמשך המחילה. גם בתקרת מחילה זו פעורות ערובות עיוורות. באחת מארובות אלו, זו הקרובה לצומת C, ישנם ספלאוטמים בדמות פרחי מלח מפותחים. מצומת C נמשכת מחילה נוספת לדרום-מערב ובה נפוצות מפולות סלעים. הלחות במחילה זו גבוהה יותר מבאולם B. בקצה המחילה ישנו צומת המוביל למחילות צרות אשר בהמשכן מתפצלות בשנית למחילות נוספות עד אשר הופכות לצרות וקשות למעבר.

 

בקצהו הדרום-מערבי של אולם A ישנו פתח נמוך ורחב המוביל לסדרת חללים קטנים (D) הנמשכים בציר כללי מז'-מע', ומשופעים בציר זה מזרחה. חללים אלו מאופיינים בריכוז עשיר של ספלאוטמים, בהם בולטים נטיפים, זקיפים, עמודים ומשטחי זרימה ( flow-stone). בקרקעית החלל המערבי בסדרה זו ישנם משקעי בריכות המעידים על נוכחות מים עומדים באזור זה. בביקור שנערך במערה בפברואר 2011 נמצא איזור זה (בו מופיעים משקעי הבריכות), כשהוא מוצף בבריכת מים אשר מידותיה כ-3 X 3 מ' ועומקה כ-80 ס"מ.

בקצה סדרת החללים D, יורדת המחילה בפיר אנכי שעומקו כ-2 מטרים ומתחבר בתחתיתו למחילה נוספת המקבילה לסדרת החללים D, ודומה לה באופייה, למעט מיעוטם של משקעי מערות במחילה זו.

בצידה המזרחי של מחילה זו, חוצה היא חלל רחב (F) אשר מצידו הדרום מזרחי נמשכת מחילה נוספת, צרה ונמוכה, המובילה בסופה, לאחר כ- 18 מ', אל פני המצוק- פתח II.

בצידה המערבי, מתחברת המחילה אל פינתו הדר'-מז' של אולם רחב (אולם E). מאולם זה נמשכות מחילות לכיוונים שונים. המחילה המתוארת חוצה את אולם E ונמשכת בעלייה לצפון-מערב, לאורך כ-25 מטרים (G), ובסופה מגיעה אל פיר מעוגל שעומקו כ-2 מטרים והוא מהווה את קצה המחילה. בסמוך לפיר זה ישנה ארובה מפותחת המתנשאת לגובה של כ- 20 מטרים וממנה, במפלסים שונים, ישנן מחילות קצרות בעלות פרופיל מעוגל. בגבוהה שבמחילות אלו, נראים שורשי עצים החודרים אל חלל המערה.

לאורך מחילה G, ישנם פיצולים רבים המובילים למחילות קצרות הנמשכות לצפון-מזרח או לדרום-מערב, ומסתיימות לאחר מרחק קצר. בכל מחילות אלו, כמו גם במחילה G, ישנה לחות גבוהה היוצרת בין השאר קרקע לחה ומהודקת.

בצידו הצפוני של אולם E ישנו צומת מחילות. פניה מזרחה בצומת זו מובילה אל מחילה רחבה (I) שתקרתה קרסה במקומות שונים. קריסת התקרה, אשר הייתה נמוכה ממילא, יצרה חסמים המקשים את המעבר לאזורים שונים במחילה. במרכז מחילה I ישנו פתח רחב המוביל למחילה קצרה היורדת דרומה ומובילה בסופה, לאחר כ-5 מ', אל חדר מעוגל בעל קרקעית אופקית. קירות החדר מכוסים בספלאוטמים רבים. על אף ריחוקו הפיסי של חדר זה מסדרת חללים D, מופרד הוא מהם על יד קיר שרוחבו 6 מטרים בלבד, כך שנראה שהשקעת הספלאוטמים בחדר זה קשורה אולי להשקעה שנעשתה בסדרת חללים D.

מצומת המחילות שבצפון אולם E נמשכת מחילה נוספת לצפון (H), ולאחר 10 מטרים פונה זו בחדות מזרחה ונמשכת בכיוון זה כ-20 מטרים נוספים. בנקודת הפנייה מתחבר אל מחילה H סעיף קצר המשופע בחדות לדרום-מזרח. סעיף זה סתום כמעט לחלוטין על ידי התמוטטות מסיבית של תקרתו.על אף ההתמוטטות, או דווקא בזכותה, ניתן לראות בנקודה זו את התפתחות החלל במקביל לשיפוע השכבות באזור זה של הרכס.

 

 

 

 

הערות:

  • הגישה אל פתח המערה אפשרית בהליכה רגלית במעלה הערוץ בו חשוף פתחה. אל הערוץ ניתן להגיע מכביש המחבר בין צומת חתרורים לצומת צפית. כ-2 ק"מ מדרום לצומת חתרורים, בצידו המערבי של הכביש, גדל עץ שיזף בולט. מעץ השיזף ניתן לעלות במעלה הערוץ עד לפתח המערה.

  • במערה לא נצפו עטלפים אך קיים בה ריכוזים בולטים של גוואנו. באוגוסט 1988 דיווח גד שווגר כי צפה בעטלף בודד מהסוג פרסף. העטלף נצפה באזור סדרת החללים D.

  • במערה ישנה נוכחות פעילה של צבוע (נצפה על ידי יחידת החילוץ ערד בינואר 2011). פעילות זו, כמו גם פעילות דורבנים במערה, היא הגורם לנוכחות אינטנסיבית מאד של קרציית המערות בכל חללי המערה ואף באלו הקשים ביותר לגישה.

  • המעבר בחלקי המערה השונים מתבצע ברובו בזחילה. כדאי להצטייד בציוד מגן על מנת להקטין את החשיפה לקרציית המערות.

 

 

שם המערה: מערת צבוע

מיקום: רכס כידוד

גובה: 495 מ' מעל פני הים

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות