תאור המערה:

עין צברים הינו שמו של מקור מים בדרום רמות מנשה, כ-1 ק"מ מצפון למושב עמיקם. המעין מורכב מבאר מעוגלת אשר ממנה מתפצלות צמד נקבות – לצפון ולדרום.

המעין ונקבותיו נסקרו רבות בעבר (ראה לדוגמה בספרות המטיילים: עמנואל הראובני 1993, מנחם מרקוס 1995) ואף הוצא לזהותו כראשה של מערכת המים לקיסריה. לאחר ביקורים רבים של צוותי מלח"ם שונים, מופתה לבסוף מערכת המים של עין צברים רק ביולי 2014, על ידי בועז לנגפורד ודניאל בן טוב.

פתח מערכת המים של עין צברים היא בבאר בנויה וחפורה אשר מקרקעיתה מתפצלות צמד נקבות. מידות הבאר 4.8X4 מ' ועומקה 3.2 מ'. צמד הנקבות נמשכות משני צידי הבאר – מחילה קצרה לדרום ומחילה ממושכת לצפון.

למחילה הדרומית פתח קטן (0.85X0.6 מ') בעל צורה כללית רבועה. רוב מרחב הפתח חסום כיום על ידי שורשי עצים עבותים המשתרבבים מתקרת הנקבה. מהפתח מתעקלת הנקבה לדרום-מערב, ללא שינוי משמעותי במידותיה. קרקעית הנקבה אופקית ומכוסה בשכבת בוץ עבה. בקירות המחילה ובתקרתה ישנם סימני חציבה רבים. 4 מ' מדרום לפתח המחילה פונה בחדות לדרום-מזרח ולאחר כשלושה מטרים נחסמת בשפך עפר הסותם את אפשרות ההתקדמות.

למחילה הצפונית פתח מלבני, גבוה יותר מזה של המחילה הדרומית (מידותיו 1.4X0.8 מ'). מהפתח נמשכת המחילה בקו ישר לצפון, כששינוי במתארה מתבצע רק בסביבתו של 

פיר מלבני בנוי, הנמשך מעל למפלס תקרת החלל. גובה הפיר 2.8 מ' ובתקרתו מונחות 3 אבני גזית גדולות. קרקעית המחילה במקטע זה חצובה במבנה כפול כך שמרכז הקרקעית נמוך יותר משוליו. בצורה כזו נוצרת כעין תעלה צרה בתחתית מחילת הנקבע. מבנה מעוצב ומרשים זה נקטע לאחר 7 מ', אז מתרחבים מידות הנקבה לכדי חדר חסר צורה ששני צידיו (המערבי והמזרחי) משופעים לכיוון מרכז המחילה. יתכן ובנקודה זו עובר קו חולשה כלשהו (סדק/העתק) אשר גרם לקריסת הנקבה ולשינוי בצורתה הכללית. בקצה הצפוני של החדר פונה המחילה בעיקול רחב למערב ונמשכת במתאר מעוצב, צר וגבוה. קריסה מקומית בקיר הצפוני של המחילה, מטרים אחדים לאחר פנייתה למערב, גרמה לנפילתם של מספר סלעים ולחסימה חלקית של מרחב המחילה. עם התקדמותו מתעקל המסדרון בקלות ופונה לצפון-מערב. בנקודת העיקול ישנו פיר אנכי רדוד הנמשך מעל למפלס התקרה. חלל הפיר חסום בסדימנט כך שהמעבר ממנו אל פני השטח בלתי אפשרי. פרופיל המסדרון במקטע זה קמור, כשלאורך קירותיו ניתן להבחין בקווי מפלס המים, שגובהם משתנה לאורך ימות השנה. קו אחיד ורציף בחלקם העליון של הקירות אינו מייצג את מפלס המים אלא את מישור השיכוב בין שכבות הקירטון שבהם נחצבה הנקבה. עיקול חריף של הנקבה מופיע 32 מ' מפתחה, שם פונה המחילה שוב צפונה. עיקולים נוספים, למערב ולצפון, נפוצים מנקודה זו ועד לקצה הנקבה. במהלך עיקולים אלו מופיע פיר אנכי נוסף. על גבי קירות אזור זה ישנו ציפוי כהה של משטחי זרימה דקים. מעניינת הימצאותם של משקעי מערות בחלל מלאכותי בסלע קירטון. אלמט טבעי נוסף מופיע בחלקה המרוחק ביותר של הנקבה. מטרים אחדים לפני קצה המחילה מצר החלל לכדי פתח צר שהמעבר בו אפשרי בהזדחלות בלבד. מצפון לפתח, ולאורך 3 מ', נמשכת קרקעית המחילה כשמרכזה נמשך במה שנראה כמו התחתרות של ערוץ טבעי, היורד מחלקה הפנימי של הנקבה לכיוון פתחה. מעל לקטע קצר זה נחסמת המחילה על ידי סדימנט אחיד (נראה כקרקע מסוג רנזינה כהה) המונע את אפשרות ההתקדמות במחילה.

 

הערות:

  • הגישה אל המעין ונקבותיו אפשרית בנסיעה על דרך העפר (מסומנת ירוק) הנמשכת ממושב עמיקם לצפון.

  • הירידה אל תחתית הבאר אפשרית בעזרת סולם ברזל המותקן במקום.

  • יש וקרקעית הבאר מוצפת במים מה שמגביל מעט את אפשרות הכניסה לנקבות.  

  • בחלל הנקבה הצפונית נצפו שבלולים מהסוג דרחול וכן שבלולים נוספים שלא זוהו. עוד נצפו: עשים, יתושים, עכבישים, חיפושית זעירה, וכן פטריות שהתפתחו על גבי פרוקי רגלים מתים. בביקור במקום בחודש נובמבר נצפו בקצה המחילה הצפונית פרטים אחדים של עטלף חרקים מהסוג פרסף. בביקור במקום בחודש יולי לא נצפו עטלפים אך נצפה מעט גוואנו.

 

שם המערה: עין צברים

נ.צ: 152137/220003

מיקום: רמות מנשה

גובה: 125 מ' מעל פני הים

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות