כללי:

מערת שרך הינה מערה גדולה שהתפתחה בעיקר מתחת למפלס מי התהום, בסלע דולומיט של תצורת סחנין. אורך המערה הכולל עומד על 289 מ' ועומקה מגיע ל-25 מ'. המערה בנויה מרשת מחילות דו ממדית, לאורך מערכת סידוק אורתוגונלית, בכיוונים צפון-דרום ומזרח-מערב. סט המחילות שהתפתח בכיוון צפון-דרום נחתך בצידו הדרומי על ידי ערוץ נחל שרך, כך שבמקום נוצרו שלושה פתחים בולטים. שני פתחים נמצאים בגובה הערוץ ואחד נוסף פעור בראש מדרון, כ-15 מ' מעל אפיק הערוץ. וקס וחובריו (2009) העריכו כי מערות הגליל המערבי נוצרו במפלס מי התהום, כאשר מי התהום ניצבו בתצורת סחנין, מעל אקוויקלוד תצורת דיר-חנא. באופן שכזה נוצרו המערות במספר מפלסים, תוך מעקב אחר ירידת מפלס מי התהום, לצד התחתרות הערוצים. מאידך, יתכן כי המערה נוצרה בתנאים של אקוויפר כלוא, בין היחידות האטימות של תצורת דיר-חנא ותצורת מנוחה. במערת שרך ישנן מחילות בשלושה מפלסים עיקריים, עם חפיפה מוגבלת ביותר. מבנה זה יכול להיווצר בהתאם לכל אחת מההצעות.

תהליכים בתחום המאוורר החל להתרחש לאחר התרוקנות המערה ממים. אלו כוללים קריסות משמעותיות של סלעים גדולים והשקעת ספליאוטמים. הקריסות עיצבו את חלקו הפנימי של החלל באופן המטשטש את צורות ההמסה המקוריות. צורות אלו נשמרו בחללים צרים בעלי יציבות גבוהה והם מעידים על סביבת ההיווצרות של החלל, מתחת למפלס מי התהום. משקעי מערות פזורים בכל חלקי המערה, כאשר מקבצים מרשימים מופיעים באולם E וכן בקצה הפנימי ביותר. משקעי המערות כוללים בעיקר נטיפים, זקיפים ומשטחי זרימה. המשקעים שלאורך המסלול המטוייל פגועים ביותר וחלקם אף נוסר ונקדח כחלק מהכשרת המקום. אלו שבחלקה הפנימי של המערה שמורים יותר, הן בשל מיעוט המבקרים במקום והן בשל מיקום בגובה התקרה.

כניסת בעלי חיים גדולים התאפשרה עם חשיפת פתחי המערה, כאשר פרוקי רגלים שונים יכולים להיכנס אל החלל כבר בשלב מוקדם יותר, תוך שימוש במעברים מוגבלים כמו סדקים ומחילות זעירות. נוכחות היונקים המוכרת כיום כוללת פעילות עטלפי חרקים ושפני סלע. שפני סלע נמצאים בעיקר במחילות הקרובות לפתחים בעוד העטלפים מעדיפים את החללים הפנימיים, רחוק מהאזורים בהם מבקרים מטיילים. מטיילים נכנסים לביקור בעיקר לאורך מסלול מסומן העובר בין הפתחים, דבר המאפשר כניסה בפתח אחד ויציאה באחר. סורג מתכת שהותקן במרכז המסדרון מסמן את האזור הסגור למטיילים. בכל המרחב שבין פתחי המערה ועד הסורג יש מעט מאוד גוואנו וכמעט ולא ניתן לראות בו עטלפים. לעומת זאת, מעבר לסורג הברזל ישנם מקבצי גוואנו גדולים ואוכלוסיית עטלפים בולטת.

 

תיאור החלל:

פתח 1 הוא הבולט ביותר בין פתחי המערה. הפתח פעור בתחתית גדתו הצפונית של נחל שרך, מוך מאד לאפיק הערוץ. הפתח מוביל אל חלל אופקי רחב וגבוה, הנמשך כמסדרון נוח לצפון. מחילות נמוכות מתפצלות למזרח ומעבר נמוך מוביל לצפון. המעבר לצפון מוביל לחלל גבוה, אליו כבר לא חודרות קרני אור מאזור הפתח. גם מחלל זה ישנן פניות מזרחה, אל מחילות נמוכות המובילות לבסוף אל פתח 2. מחילות אלו, אשר לא סבלו מקריסות רבות, משמרות את צורות ההמסה המקוריות, בדמות כיפות המסה רחבות וחתך רוחב מעוגל. המשך צפונה במסדרון הכניסה מוביל אל פיר מדורג, הנמשך בעליה אל האולם הגדול במערה (חלל E). אולם זה התפתח לאורך סדק בכיוון מזרח-מערב (בניצב למסדרון הכניסה) כשבלוק סלע אדיר נפל אל קרקעיתו, בדיוק מתחת לקו הסדק. שורת זקיפים נמוכים התפתחו על הסלע, לאורך "סכין טבעי" בראשו. בצידו המזרחי של הסלע ישנו מעבר נמוך המחייב הזדחלות פשוטה לאורך ~2 מטרים. לאחר המקטע הנמוך נמשך המסדרון למזרח ומיד פונה לדרום ונמשך עד לפתחה הגבוה של המערה – פתח 3.

בנקודת הפניה לדרום פעורים פתחים רחבים בינות לסלעי מפולת בגובה הקיר ובתקרת המחילה. הפתחים מובילים אל מפלס גבוה שהתפתח בינות לסלעי מפולת הבונים את מקטע זה של המערה. התקרה שטוחה, עקב התמוטטות לאורך מישור שיכוב, הקרקעית מדורגת בהתאם למתאר סלעי המפולת. קרמיקה מהתקופה הכלוכיליתית, הפזורה בינות לסלעי המפולת, מעידה כי הקריסות התרחשו לפני הפעילות האנושית בתקופה זו. בקצה המזרחי של המסדרון פונה החלל לצפון ונמשך במסדרון ארוך עד לקצה המערה. בנקודת הפניה לצפון ישנו סלע מפולת גדול, אותו ניתן לרדת בעזרת חבל בלבד. מדרגה דומה נוספת מופיעה גם בהמשך, אך אותה ניתן לעקוף במחילה צרה, בינות לסלע המפולת ודופן החלל.

חלקה הפנימי ביותר של המחילה מורכב ממסדרון צר לאורך סדק בולט. קירות המסדרון מכוסים משקעי מערות פעילים (משטחי זרימה ונטיפים) וקרקעיתו חתורה בקניון רדוד. יתכן והקניון מעיד על שלב ירידת מפלס מי התהום ויצירה של זרימה חופשית לאורך מסדרון המערה. בשל הקריסות המאוחרות קשה להכריע בענין זה. הלחות הגבוהה באזור זה של החלל מונעת את התייבשות מקבצי הגוואנו הרבים, מה שיוצר בוץ גוואנו עמוק.

 

הערות:

הביקור במערה מותר במועד הפתיחה, כפי שמוגדר על ידי רשות הטבע והגנים.

חלקה הפנימי של המערה אסור לכניסת מטיילים. חלק זה משמש כאתר משכן חשוב לעטלפי חרקים. כל כניסה למקום פוגעת באוכלוסיה.

 

כתב: בועז לנגפורד, לאחר ביקור במקום עם מיקה אולמן ורועי חבה.

שם המערה: מערת שרך

אזור: גליל מערבי

נ.צ: 775449/222585 (ישראל חדשה)

רום: 320+ מ'

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות