פתח המערה נחשף בגדתו הדרומית של נחל ספונים (נחל מתלה), כ-10 מטרים מעל אפיק הנחל. אל המערה ניתן להגיע בהליכה של כקילומטר אחד, בשביל טיול מסומן אדום, אשר מתחיל מכביש מס' 4, כקילומטר וחצי צפונית לישוב מגדים. ניתן להחנות את הרכב בתחילת המסלול, מחוץ לגבולות מטעי הבננות שלצד הכביש.

 

פתח המערה:

מידות הפתח 12.3X3 מ', מתארו קמור והוא חסום בחלקו על ידי סלעי מפולת גדולים, המעידים על השתרעותו הקדומה של קו תקרת המערה.

 

החלל הראשי:

הפתח הראשי מוביל לאולם גדול מימדים שאורכו 46 מ ורוחבו המקסימלי 24 מטרים. במרחק של 22 מטרים מקו הפתח מצוי מסך ספלאוטמים שאורכו 10 מטרים ומולו ניצב עמוד ספלאוטמים עצום שרוחבו כשני מטרים, שני אלו מחלקים את החלל הראשי לשני אגפים: קדמי (צפוני) ואחורי (דרומי). מידות האגף הקדמי הן 22X23 מטרים וגובהו מגיע עד 15.5 מ'. בחלקו הקדמי, בצד מזרח, ישנו מעבר נמוך המוביל אל הפתח המשני. סימני החפירה הארכאולוגית שהתבצעה במערה ניכרים ברצפת החלל, בעיקר באזור הפתח. במרכז דופנו המזרחית ישנה גלריה קטנה, שטחה 5X3 מ והיא נמצאת 2 מטר מעל רצפת החלל. בצידו המערבי של האולם, מגובה התקרה ועד הקרקעית, ישנה מפולת סלעים עצומה המכסה כשליש משטח האולם באזור זה. בין סלעי הדרדרת קיים מעבר צר (רוחבו 1 מטר וגובהו 30 ס"מ) המוביל למחילה מאורכת הנמשכת בשיפוע יורד מערבה. בקצה המחילה ישנו מעבר צר נוסף המחבר בין המחילה ובין החלל המערבי של המערה (ראה להלן).

מידות האגף האחורי 21X24 וגובהו מגיע עד 9 מ'. מדידת גובה זו נעשתה אל פסגתה של כיפת המסה גדולה, אשר בה נצפתה מושבת עטלפי פירות (כ-30 פרטים). לאורך הדופן המזרחית של האגף ישנה גלריה מכוסה משטחי זרימה . רוחב הגלריה 5 מטרים, אורכה 8.5 מ והיא נמצאת 1.6 מטרים מעל גובה רצפת האולם. לאורך הדופן הדרומית והמערבית של האגף האחורי התפתחה רשת של מחילות בעלות חתך אליפטי וקירות מוחלקים. אורכה הכולל של רשת המחילות מגיע ל-100 מ'. רוחבן האופייני נע בין 1 ל-3 מטרים וגובהן אינו עולה על 1 מטר. במחילות נצפתה פעילות דורבנים נמרצת (עצמות, קוצים, גללים). פעילות הדורבנים היא ודאי המניע לנוכחות קרציית המערות באזור זה של המערה.

גיאולוגיה ומורפולוגיה:

מערת ספונים היא מערה פריאטית היפוגנית שהתפתחה בסלע גיר עשיר במאובנים ימיים, מפרט מוחרקה של תצורת בינה. למערה מורפולוגיה של אולם גדול בעל תקרה קשתית. בקצהו הדרומי של האולם מתפתחת רשת של מחילות נמוכות וצרות בעלות חתך אליפטי. בחלקו האחורי של האולם כיפת המסה גבוהה המעידה אף היא על מורפולוגיה פריאטית.

החלל הראשי מחולק על ידי מסך ספלאוטמים אשר לצידו ניצב עמוד ספלאוטמים גדול ומרשים במיוחד (קוטרו יותר ממטר). עמוד נוסף יפה ועדין יותר נוצר בחלקו הגבוהה של החלל הראשי, מעל לערמת סלעי המפולת העצומה שלאורך הקיר המערבי. בכמה נקודות נוספות בתקרה הגבוהה של החלל יש כמה מקבצי נטיפים. בחלקיו האחוריים של החלל ליד המחילות הנמוכות ישנם מעט משטחי זרימה. פעילות הקרסט הודוזי עדיין מתרחשת במערה והיא בוצית ולחה.

 

פעילות בע"ח:

בחלקו האחורי של החלל המרכזי, ישנה כיפת ההמסה גבוהה בה שוכנת מושבה של כמה עשרות עטלפי פירות. במחילות הצרות שבצדי החלל ישנה פעילות דורבנים (קוצי דורבן, עצמות בע"ח מכורסמות). במחילות אלו ישנה גם נוכחות מועטה יחסית של קרצית המערות. בכל חלקי האולם, בעיקר באזור המואר למחצה, ישנה נוכחות של פרוקי רגלים רבים.

בחלקי המערה השונים ישנה פעילות דורבנים (קוצים, גללים, עצמות בע"ח מכורסמות כולל מחצית לסת של אוכל עשב גדול מאוד). נצפו פרטים בודדים של פרסף קטן (או אחד ממיני הפרסף קטני הגוף) ומספר פרטים של פרסף גדול. מקבצים המכילים מספר פרטים של עשים נצפו צמודים לתקרה בכמה מחלקי האולם והחללים שבצידו.

תולדות המחקר, ארכאולוגיה ופעילות אנושית:

המערה (כלומר החלל המזרחי בלבד) דווחה לראשונה ב-1908 על ידי ידי א פון מולינן(Mulinen 1908). אשר ציין כי שימשה למקומיים כמקור של אשלגן זרחתי (שמקורו בגואנו) ליצור אבק שריפה ולכן כונתה בפי המקומיים ערק אל-בארוד (דהינו, תהום (שבמקרה זה מובא בהשאלה למערה) אבק השריפה). ב-1941 חפר במערה משה שטקליס ומאוחר יותר נבדקה המערה שוב כחלק מהסקר הפרהיסטורי של הכרמל שבוצע על ידי עולמי (Olamy 1984: site 87 pp.91-93). המערה נחפרה בשנית בשנים 1965-70 על ידי אברהם רונן מאוניברסיטת חיפה והממצאים פורסמו בדוח מפורט (Ronen 1970). בקיץ 2013 התחדש המחקר במערה עם ביצוע של חפירה מצומצמת באזור הפתח במטרה ללמוד מחדש את שכבות הפלאולית העליון במערה. פרוייקט אותו מובילים רוני שימלמיץ מאוניברסיטת חיפה ואנדרו קנדל ממכון מקס פלנק הגרמני. השטח אותו חפרו כוסה ביריעת ניילון שחורה אשר בה ניתן להבחין בבירור מתחת לקו הנטף, באזור המזרחי של הפתח.

הממצא הארכאולוגי במערה (בחלל הראשי - המזרחי) כולל את התקופות הבאות: פלאולית תיכון, פלאולית עליון, אפי פלאולית (כבארית גיאומטרית) ומתאפיין בממצא של פריטי צור מסותת ושרידי עצמות בע"ח. כיום ניתן לאתר על פני קרקעית החלל מעט מאד פרטי צור ושברי קרמיקה אחדים. עצם מאורכת (אדם?) מלוכדת במשטחי זרימה אותרה על ידנו בין מסך הספלאוטמים שבמרכז האולם לבין הכניסה למערכת מחילות נמוכות בצדו המערבי.

באחת מהמפות הישנות של המערה (סקר הר הכרמל, מנחם מרקוס) מסומן כי בחלקו הפנימי ביותר של האולם הראשי, ישנו אגן אבן חצוב בסלע האם. במהלך מיפויה המחודש של המערה (מ. אולמן, ב. לנגפורד, ש. אבני, י. פולנסקי, ד. בן-טוב) לא זוהה במקום שום עדות לקיומו של אלמנט שכזה.

 

שם המערה: מערת ספונים

מיקום: נחל ספונים (נחל מתלה), מערב הכרמל

גובה: 121+ מ' (מעל פני הים)

אורך כולל: 206 מ'

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות