תאור המערה: 

 

מערת רפיידה הינה מערה גדולה הבנויה בעיקרה משלושה חללים בעלי מימדים שונים שהתפתחו ונחצבו בסלע גיר מגיל קנומן עליון (תצ' עמינדב).

פתח המערה פעור בגדתו המזרחית וכ-10 מ' מעל אפיקו של ערוץ קטן היורד בציר כללי צפון - דרום ונשפך אל ואדי אל חכם (ואדי לימן). מידות פתחו המקורי של המערה הם 5.4X1.6 מ' וצורתו מלבנית. פתח המערה נחסם ברובו על ידי קיר אבנים שבמרכזו נבנה פתח מלבני שמידותיו 1.2X1.6  מ'.

 

פתח המערה מוביל לאולם גדול (A) שמידותיו 8X20 מ', גובהו נע בין 2 ל-3.5 מ' וצורתו אליפטית (מאורכת על ציר מזרח – מערב). קרקעית האולם אופקית ומכוסה שכבת קרקע כהה, תקרתו שטוחה ברובה, למעט בחלקו המזרחי של האולם, שם צורתה מעוגלת יותר. בשולי האולם, סמוך לקירותיו, ישנם ריכוזי אבנים שפונו אולי ממרכזו. 

בפינתו הדרום-מזרחית של האולם ישנו בור חצוב שמידותיו בפתחו 1.1X1.2 מ' ועומקו מגיע ל-1.4 מ'. בצידו הצפוני של הבור ישנה מדרגה מרובעת היורדת מפני שטח האולם ועד לחלקו העליון של הבור.

בסמוך לבור ישנה ערימת שפוכת טרייה שאולי מרמזת כי חציבת הבור נעשתה לאחרונה אך יתכן שמקור ערימת השפוכת היא חפירות שוד שנעשו במקום. 

בקצהו המזרחי של האולם, מצפון לבור החצוב, ישנם שלושה פתחים מעוגלים המובילים לשלוש מחילות קצרות הנמשכות מערבה ומתחברות לאחר כ-1.5 מ' למחילה המרכזית הנמשכת כמטר נוסף באותו כיוון עד חיבורה לחלל B. חלל זה מורכב מחדר סגלגל שמידותיו 4X6 מ' וגובהו 2.3 מ'.

קרקעית החדר אופקית ומכוסה שכבת קרקע בהירה וחולית. תקרת החדר מקומרת ומשתפלת אל קירותיו שם נראים היטב שכבות הסלע המשוכבות במתינות בנקודה זו בה התפתחה המערה (גודל הדיפ: -11 באזימוט 260). בחלקם התחתון של קירות חלל B, מקרקעית החלל ועד לאמצע גובה הקיר, ניתן לראות סימני חציבה בולטים אשר עיצבו את פני הקירות בחלל זה. בצידו המערבי של החלל, מצפון למחילה המובילה בין אולם הכניסה לחלל זה, ישנו פתח מקומר, מידותיו 0.8X0.6 מ', והוא מוביל למחילה קצרה הנמשכת צפונה לאורך 1.8 מ' ומובילה בסופה לחלל C הדומה במאפייניו לחלל B למעט גודלו הקטן יותר.

בנקודת החיבור בין המחילה לבין חלל C חצובה סביב פתח המחילה מסגרת מרובעת שבתחתיתה נחצבו שתי מדרגות נמוכות. בסמוך לפתח המחילה, במרכז קירו הדרומי של חלל C חצובה נישה קטנה הדומה בצורתה לנישות להנחת נרות המצויות במערכות תת קרקעיות נוספות במרחבי יהודה והגליל. בקצהו המערבי של חלל C ישנם סימני חציבה הנראים אולי כתחילתה של מחילה שמלאכת חציבתה נפסקה לפני סיומה.

 

הערות:

 

• ניתן להגיע אל פתח המערה בהליכה רגלית מהישוב בית אריה או בנסיעה בכביש המחבר בין הכפר עבוד לכפר בית דימא.

• במערה נצפה פרט בודד של עטלף מהמין פרסף גדול.

• באזור פתח המערה, בחלקו המערבי של אולם A, נמצא שבר גדול של אבן שכב המרמזת אולי על שימוש שנעשה במערה כבית בד. שימושים במערות למלאכה זו אנו מוצאים במערות רבות בשפלת יהודה ובגליל. 

• בכל חלקי חלל B נמצאו שברי כלי חרס רבים.

 

נכתב על ידי: בועז לנגפורד