כללי:

מערה מספר 10 שבמצוק הפטריה הינה מערה בינונית (אורכה המצטבר 63 מ' וגובהה המצטבר 10 מ') המורכבת בעיקרה מרשת מחילות מסועפת. בכל חלקי המערה ישנם סימני המסה מעוגלים, ארובות עיוורות וכיפות המסה, המעידים כי המערה נוצרה בתהליכי המסה פראטים-היפוגנים שפעלו בסלע גיר מגיל טורון (תצ' שבטה).

המערה נתגלתה בשנת 1984 במסגרת סקר מערות שבוצע על ידי חוג הנוער של המלח"ם בהובלתו של עמוס פרומקין (פרומקין 1986) ומופיעה בסקר זה כמערה מספר 10 או על פי סימון פתחיה ז1+ז2. המערה נבדקה בשנית בפברואר 2013 על ידי שמש יערן, בועז לנגפורד ונבו פישביין שביצעו במערה מיפוי מלא.

 

תאור המערה:

למערה שני פתחים הפעורים במרחק כ-10 מ' זה מזה. הפתח העיקרי הוא פתחה הצפוני של המערה הנראה כחריץ אליפטי גדול (9.7X2.2 מ') הפונה לצפון מערב. מפלס מחילות המערה נמצא בחלקו העליון של הפתח, כ-6 מ' מעל בסיס המצוק. בנקודה זו ישנה כמין "מרפסת" מוארת הצופה אל אפיק הנחל. קרקעית המרפסת בצידה הצפוני של מורכבת משטח סלע חשוף שבצידו הצפוני, בצמוד לקיר המערה, חצוב ספלול קוני רדוד (קוטרו כ-6 ס"מ ועומקו דומה). פתח המערה מוביל אל חלל רחב (2.5X3 מ') ומואר למחצה המהווה את הצומת המרכזית ביותר במערה. בצידו הצפוני של החלל ישנו פתח צר המוביל מערבה למסדרון קצר שלאחר 5 מ' מתחבר אל חדר מעוגל המהווה את גבולה הצפוני של המערה. מידות החדר 5X5 מ' וגובהו המאפיין כ-2 מ'. קרקעית החדר אופקית ומכוסה עפר תחוח ומעט סלעים בניהם פזורים מעט מאד שברי כלי חרס. תקרת החדר איננה אחידה, בעיקר עקב כיפות המסה רבות הפעורות בה (הגבוהה שבהן מגיע עד 5 מ' מעל קרקעית החדר). משקעי מערות מעטים, מקצתם פעילים, מצפים את חלק מכיפות ההמסה. בצידו הדרומי של חלל החדר ישנה נישה נמוכה שבפתחה הורבדה ברקציה בהירה ומתפוררת המחילה אינספור עצמות בעלי חיים קטנים, בעיקר מכרסמים.

בצידו המזרחי והדרומי של חלל הכניסה פעורים פתחים קטנים המובילים אל המחילה הדרומית של המערה. מחילה זו עוברת במקביל-מדרום לחלל הכניסה ובצידה המערבי מתחברת היא עם פתחה המשני של המערה. מידות הפתח 1.7X1.55 וצורתו הכללית מעוגלת. גם בצידו הפנימי של פתח זה חצוב ספלול רדוד הדומה במאפייניו לזה החצוב במרפסת שבראש הפתח הראשי. בצידה המזרחי פונה המחילה לצפון ומתחברת לחדר מעוגל. בתקרת החדר פעורה ארובה עיוורת העולה עד 7 מ' מעל קרקעית החדר. קירות החדר והארובה מכוסים לחלוטין במשקעי מערות קלציטיים המצפים גם את קירותיו של פתח צר הפעור בצידו המזרחי של החדר. ממזרח לפתח נמשך מסדרון משופע היורד ומתחבר, לאחר כ-3 מ', אל חדר נוסף שגם בו ישנה ארובה עיוורת גבוה בה הושקעו משקעי מערות קלציטיים.

 

הערות:

• ניתן להגיע אל מצוק הפטריה בהליכה רגלית מהישוב נוקדים הנמצא מעל גדתו המזרחית של הנחל. מראש גדת הנחל ניתן להתקדם לצפון ולרדת אל תחתית המצוק דרך שלוחה תלולה עליה עובר שביל נוח (מסומן בסימון שבילים כחול). ממרכז השלוחה ניתן להתקדם לאורך תחתית המצוק עד לפתח המערה. הכניסה אל המערה דורשת טיפוס של כ-6 מ' מבסיס המצוק ועד למפלס מחילות המערה.

• במהלך הביקור נצפו במערה מספר פרטים של פרוקי רגלים בהם: עכביש מהמין ששן חום, עש, חיפושיות ממשפחת השחרוריתיים. במהלך הביקור לא נצפו עטלפים אך נמצאו מקבצי גוואנו קטנים.

 

למידע נוסף:

ע' פרומקין 1986, היווצרותן של מערות נחל תקוע, נקרות צורים 13, עמ' 33-41.

​

כתב: בועז לנגפורד