‫מערת מנות היא מערה קרסטית פעילה, עשירה בנטיפים שנתגלתה במקרה בשנת 2008 בגליל המערבי בעת פגיעת דחפור שביצע עבודות‬ במקום‬. המערה ממוקמת 40 קילומטר צפונית-מזרחית‬ ‫לאתרים הפרהיסטוריים הנודעים של מערות הכרמל.‬

‫בעקבות הגילוי נערך סקר ארכיאולוגי בו נתגלה עושר של ממצא ארכיאולוגי בעיקר מהתקופה‬

‫הפליאולתית העליונה (47-50,000 - 22,000 שנה לפני זמננו) ואף מעט ממצאים מהתקופה‬

‫הפליאוליתית התיכונה ( 200,000 - 47-50,000 - שנה לפני זמננו) ומהתקופה האפי-פליאוליתית ( 11,500-22,000 שנה לפני זמננו). לאחר תגליות אלו החלה חפירה יזומה שמטרתה הייתה לתעד את הרצף‬ הכרונו-סטרטיגרפי והתרבותי של התיישבות האדם במערה.‬

‫במערה נערכו עד כה חמש עונות חפירה (2010-2014) בהן תועד רצף ארכיאולוגי מרשים ובו‬

‫שרידים של מספר תרבויות פרהיסטוריות.‬

 

בסקר הראשוני שערך המלח״ם עם גילוי המערה התברר כי המערה מורכבת מאולם מאורך (80 מ'‬ אורך, 10-25 מ' רוחב) ושני חדרים במפלס נמוך יותר המתחברים לאולם מצפון ומדרום. האולם‬ המרכזי מחולק לשלושה אזורים: טלוס מערבי, מישור וטלוס מזרחי. אופקי צור גס גרגר, מאיכות‬ ‫גרועה ובינונית (כחומר גלם לתעשיית כלים) תועדו לאורך קירות המערה. מפולת סלעים וזקיפים‬ פעילים חסמו ככל הנראה את הכניסה הראשית למערה בקצה העליון של הטלוס המערבי. חסימה‬ זו חתמה את המערה למשך זמן ארוך של לפחות 15,000 שנים, שכן הממצא הארכיאולוגי הצעיר‬ ביותר שזוהה במערה תוארך לתקופה האפי-פליאוליתית. סביר להניח שלמערה היו שתי כניסות ‫אחת מרכזית, תלולה במערב וכניסה משנית קטנה ומתונה יותר הפונה לערוץ הנחל במזרח.‬

בעונת החפירה הראשונה (2010) הכניסה למערה נערכה בעזרת גלישה מראש הארובה כאשר במהלך 2011 נבנה על ידי הקרן הקיימת לישראל פתח‬ ‫סדור (שאינו הפתח המקורי למערה) על מנת ליעל את המחקר במערה ובעתיד הרחוק יותר לאפשר‬ ביקור של מבקרים במקום.‬

 

 

 

התגליות הפרה היסטוריות והגולגולת ממערת מנות:

 

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, רשות העתיקות, המלח״ם,‬

‫האוניברסיטה העברית, המכון הגאולוגי ואחרים מדווחים בגיליון החדש (29.1.2015) של מגזין‬

‫נייצ'ר (‪ (NATURE‬על אחת התגליות החשובות ביותר בחקר האבולוציה של האדם.‬

 

‫המדובר בגולגולת אדם מודרני, בת 55 אלף שנה ‫אשר נמצאה במערת מנות שבגליל המערבי. גולגולת נדירה זו, מהווה את העדות המאובנת‬ הקדומה ביותר מחוץ לאפריקה, לכך שאוכלוסיות האדם של היום, מוצאן בגל הגירה מאפריקה,‬ שהחל לפני כ-25 אלף שנה.‬

‫לדברי החוקרים, התגלית שופכת אור על אחת התקופות הדרמטיות ביותר באבולוציה של האדם:‬ הופעת האדם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.‬

 

‫חקר הגולגולת ממערת מנות ע"ש דן דוד, בניהולם של פרופ' ישראל הרשקוביץ', ד"ר עומרי ברזילי‬ וד"ר עפר מרדר, ממומן על ידי קרן דן דוד, האקדמיה הישראלית למדעים, קרן איירין לוי סלה,‬ ‫קרן ליקי ורשות העתיקות.‬

 

‫מוצא האדם המודרני (הומו ספיינס) ודרכי התפשטותו בעולם הישן, היא סוגיה שמעסיקה את‬

‫המחקר המדעי למעלה מ- 150 שנה - מאז התפרסם "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין.‬

‫החל משנות ה-80 של המאה הקודמת, חלה התקדמות ניכרת במחקר, בעקבות כניסתו של‬

‫המחקר הגנטי לתחום, שאפשר מיצוי ‪ DNA‬מעצמות, ותיארוך מדוייק שלהן. תוצאות מחקרים‬

‫גנטיים של השנים האחרונות, אשר נעשו באוכלוסיות מודרניות ובמאובנים, הציעו שתי מסקנות:‬

 

1) מוצאו של האדם המודרני הוא בגרעין אוכלוסייה קדום בן 200 אלף שנה ממזרח אפריקה,‬

‫אשר נדד והגיע לאזורנו לפני כ- 100,000 שנה. השערה זו נתמכת בעדויות של מאובנים.‬

 

‫2) מוצא האוכלוסייה המודרנית של היום הוא בגל נדידה מאוחר יותר, שהחל לפני כ- 25 אלף‬

‫שנה. זו התקופה שבה התפשטו אוכלוסיות של אדם מודרני ממוצא אפריקני ברחבי העולם הישן,‬

‫והחליפו אוכלוסיות מקומיות, כדוגמת האדם הניאנדרטלי במזרח התיכון ובאירופה. לפי השערה‬

‫זו של הגנטיקאים, אוכלוסיות אלה מהוות את הגרעין הקדום, שממנו התפתחו כול אוכלוסיות‬

‫האדם המודרני המוכר כיום. אחד ממסלולי ההגירה להתפשטות האדם המודרני בעולם, עובר‬

‫דרך הלבאנט (אגן הים התיכון), שהוא המעבר היבשתי היחיד בין אפריקה לאירופה, אלא שעד‬

‫כה, לא נמצאו בגשר יבשתי זה שרידי אדם מודרני שתוארכו לפרק הזמן שבין 45-65 אלף שנה.‬

 

‫הגולגולת של מנות נמצאה על מדף סלע מוגבה באולם קטן בשולי המערה. שני המשטחים הפנימיים והחיצוניים שלה היו מכוסים במשקע מערות,‬ שתוארך בשיטת אורניום תוריום ל- 22 אלף שנה. ניתוח מורפומטרי של הגולגולת, הראה‬ שמדובר בגולגולת של אדם מודרני עם קווי דמיון לגולגולות מודרניות מאפריקה מחד, ולגולגולות‬ קדומות של אדם מודרני מאירופה מאידך.‬

‫המערה ממוקמת בגליל המערבי, באזור המאופיין בגבעות גיר נמוכות מתצורת סחנין מגיל‬

‫הקנומן המאוחר, ובשכיחות מקורות מים. בסביבה צמחיית חורש ים-תיכוני וכמות המשקעים‬

‫השנתית היא 600-700 מ״מ. האתר ממוקם כ- 10 ק״מ מצפון למערת היונים וכ-50 ק״מ מצפון-‬

‫מזרח לאתרי המערות בכרמל.‬

‫בחתך שנחשף ממערב למערה חשופים ספלאותמים בחללים סתומים, המעידים שהמערכת‬

‫הקרסטית של מערת מנות היתה גדולה יותר בעבר הגאולוגי. תהליכי דנודציה ונסיגת מדרונות‬

‫קטעו וסתמו את החלק החיצוני של המערכת, והותירו ללא פגע את החלל הנוכחי של המערה, תוך‬ פתיחתו לאטמוספרה בפליסטוקן התיכון (לפי הממצא שבמערה, להלן).‬

‫המורפולוגיה של המערה מאופיינת בכיפות המסה, קירות חלקים וקיומה של ארובה המאפינות‬

‫מערות פריאטיות (היפוגניות) שנוצרו מתחת למי תהום. המערה ממוקמת כיום בגובה של כ- 220‬

‫מ' מעל פני הים כ- 100 מ׳ לפחות מעל פני מי התהום, מה שמעיד שהמערה נוצרה לפני התרוממות‬ ‫האזור. לאחר מכן התרחשו במערה תהליכים ואדוסיים שיצרו מספר רב של ספלאותמים‬ קלציטיים (משקעי מערות דוגמת נטיפים, זקיפים). זרימת נגר על קרקעית המערה חתרה ערוצים‬ לאורך הקיר הצפוני של המערה. כמו כן מתרחשת במערה קורוסיה על ידי התעבות של מים עתירי ‫פחמן דו חמצני. נראה שחלק מפעילות זו התרחשה בזמן פעילות האדם במקום.‬

 

תופעה בולטת בארכיאולוגיה של מערת מנות היא ההצטברויות הגדולות של עצמות בעלי חיים‬

‫בהשתמרות טובה על פני השטח ולאורך קירות המערה. הריכוזים ('נקודות ממצא') שונים מאוד‬

‫בגודלם ובמיקומם. הבחנות ראשוניות בשטח הדגישו את ההבדלים בממצא הפאונה שנאספו‬

‫בנקודות הממצא לעומת ממצא הפאונה שמקורו בשכבות הסטרטיגרפיות מהפליאולית העליון.‬

‫העצמות 'בנקודות הממצא' אינן קשורות לממצא הליתי, וניכרים בהן סימני כרסום של טורפים.‬

‫המינים של מפריסי הפרסה זהים לאלה בשטחי החפירה (איילים, צביים, סוסיים, בקר). בנקודות‬

‫הממצא יש פחות חיות קטנות (צב, ארנבת, שועל וסנאים). בנוסף, ישנו ריבוי עצמות שרופות,‬

‫בעלות סימני חיתוך וריסוק שנעשו בזמן תהליך ביתור החיה וניצול מח העצם שלה. ניתוח‬

‫הממצאים מלמד שגם בני האדם וגם טורפים גדולים (בעיקר צבועים) מילאו תפקיד חשוב ביצירת‬ ‫מצבורי העצמות במערת מנות.‬

 

‫במחקר השתתפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, רשות העתיקות,‬

‫המכון הגיאולוגי, מכון וייצמן למדע, מלח״ם - האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה,‬ אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קאייס-ווסטרן, מכון מקס פלאנק

לגנטיקה ואבולוציה, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת סיימון פרייזר. 

​

 

ערוך מתוך הודעה לעיתונות בשם: פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר עמרי ברזילי, פרופ' עפר מרדר.

​

שם המערה: מערת מנות

מיקום: מושב מנות

גובה: 220 מ׳ מעל פני הים