המרכז לחקר מערות
(מלח״ם)
הדלקת נרות במערות אסורה!
הנרות מלכלכים ומזיקים למערה ולבעלי החיים בתוכה
מערת מנות היא מערה קרסטית פעילה, עשירה בנטיפים שנתגלתה במקרה בשנת 2008 בגליל המערבי בעת פגיעת דחפור שביצע עבודות במקום. המערה ממוקמת 40 קילומטר צפונית-מזרחית לאתרים הפרהיסטוריים הנודעים של מערות הכרמל.
בעקבות הגילוי נערך סקר ארכיאולוגי בו נתגלה עושר של ממצא ארכיאולוגי בעיקר מהתקופה
הפליאולתית העליונה (47-50,000 - 22,000 שנה לפני זמננו) ואף מעט ממצאים מהתקופה
הפליאוליתית התיכונה ( 200,000 - 47-50,000 - שנה לפני זמננו) ומהתקופה האפי-פליאוליתית ( 11,500-22,000 שנה לפני זמננו). לאחר תגליות אלו החלה חפירה יזומה שמטרתה הייתה לתעד את הרצף הכרונו-סטרטיגרפי והתרבותי של התיישבות האדם במערה.
במערה נערכו עד כה חמש עונות חפירה (2010-2014) בהן תועד רצף ארכיאולוגי מרשים ובו
שרידים של מספר תרבויות פרהיסטוריות.
בסקר הראשוני שערך המלח״ם עם גילוי המערה התברר כי המערה מורכבת מאולם מאורך (80 מ' אורך, 10-25 מ' רוחב) ושני חדרים במפלס נמוך יותר המתחברים לאולם מצפון ומדרום. האולם המרכזי מחולק לשלושה אזורים: טלוס מערבי, מישור וטלוס מזרחי. אופקי צור גס גרגר, מאיכות גרועה ובינונית (כחומר גלם לתעשיית כלים) תועדו לאורך קירות המערה. מפולת סלעים וזקיפים פעילים חסמו ככל הנראה את הכניסה הראשית למערה בקצה העליון של הטלוס המערבי. חסימה זו חתמה את המערה למשך זמן ארוך של לפחות 15,000 שנים, שכן הממצא הארכיאולוגי הצעיר ביותר שזוהה במערה תוארך לתקופה האפי-פליאוליתית. סביר להניח שלמערה היו שתי כניסות אחת מרכזית, תלולה במערב וכניסה משנית קטנה ומתונה יותר הפונה לערוץ הנחל במזרח.
בעונת החפירה הראשונה (2010) הכניסה למערה נערכה בעזרת גלישה מראש הארובה כאשר במהלך 2011 נבנה על ידי הקרן הקיימת לישראל פתח סדור (שאינו הפתח המקורי למערה) על מנת ליעל את המחקר במערה ובעתיד הרחוק יותר לאפשר ביקור של מבקרים במקום.
התגליות הפרה היסטוריות והגולגולת ממערת מנות:
צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, רשות העתיקות, המלח״ם,
האוניברסיטה העברית, המכון הגאולוגי ואחרים מדווחים בגיליון החדש (29.1.2015) של מגזין
נייצ'ר ( (NATUREעל אחת התגליות החשובות ביותר בחקר האבולוציה של האדם.
המדובר בגולגולת אדם מודרני, בת 55 אלף שנה אשר נמצאה במערת מנות שבגליל המערבי. גולגולת נדירה זו, מהווה את העדות המאובנת הקדומה ביותר מחוץ לאפריקה, לכך שאוכלוסיות האדם של היום, מוצאן בגל הגירה מאפריקה, שהחל לפני כ-25 אלף שנה.
לדברי החוקרים, התגלית שופכת אור על אחת התקופות הדרמטיות ביותר באבולוציה של האדם: הופעת האדם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
חקר הגולגולת ממערת מנות ע"ש דן דוד, בניהולם של פרופ' ישראל הרשקוביץ', ד"ר עומרי ברזילי וד"ר עפר מרדר, ממומן על ידי קרן דן דוד, האקדמיה הישראלית למדעים, קרן איירין לוי סלה, קרן ליקי ורשות העתיקות.
מוצא האדם המודרני (הומו ספיינס) ודרכי התפשטותו בעולם הישן, היא סוגיה שמעסיקה את
המחקר המדעי למעלה מ- 150 שנה - מאז התפרסם "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין.
החל משנות ה-80 של המאה הקודמת, חלה התקדמות ניכרת במחקר, בעקבות כניסתו של
המחקר הגנטי לתחום, שאפשר מיצוי DNAמעצמות, ותיארוך מדוייק שלהן. תוצאות מחקרים
גנטיים של השנים האחרונות, אשר נעשו באוכלוסיות מודרניות ובמאובנים, הציעו שתי מסקנות:
1) מוצאו של האדם המודרני הוא בגרעין אוכלוסייה קדום בן 200 אלף שנה ממזרח אפריקה,
אשר נדד והגיע לאזורנו לפני כ- 100,000 שנה. השערה זו נתמכת בעדויות של מאובנים.
2) מוצא האוכלוסייה המודרנית של היום הוא בגל נדידה מאוחר יותר, שהחל לפני כ- 25 אלף
שנה. זו התקופה שבה התפשטו אוכלוסיות של אדם מודרני ממוצא אפריקני ברחבי העולם הישן,
והחליפו אוכלוסיות מקומיות, כדוגמת האדם הניאנדרטלי במזרח התיכון ובאירופה. לפי השערה
זו של הגנטיקאים, אוכלוסיות אלה מהוות את הגרעין הקדום, שממנו התפתחו כול אוכלוסיות
האדם המודרני המוכר כיום. אחד ממסלולי ההגירה להתפשטות האדם המודרני בעולם, עובר
דרך הלבאנט (אגן הים התיכון), שהוא המעבר היבשתי היחיד בין אפריקה לאירופה, אלא שעד
כה, לא נמצאו בגשר יבשתי זה שרידי אדם מודרני שתוארכו לפרק הזמן שבין 45-65 אלף שנה.
הגולגולת של מנות נמצאה על מדף סלע מוגבה באולם קטן בשולי המערה. שני המשטחים הפנימיים והחיצוניים שלה היו מכוסים במשקע מערות, שתוארך בשיטת אורניום תוריום ל- 22 אלף שנה. ניתוח מורפומטרי של הגולגולת, הראה שמדובר בגולגולת של אדם מודרני עם קווי דמיון לגולגולות מודרניות מאפריקה מחד, ולגולגולות קדומות של אדם מודרני מאירופה מאידך.
המערה ממוקמת בגליל המערבי, באזור המאופיין בגבעות גיר נמוכות מתצורת סחנין מגיל
הקנומן המאוחר, ובשכיחות מקורות מים. בסביבה צמחיית חורש ים-תיכוני וכמות המשקעים
השנתית היא 600-700 מ״מ. האתר ממוקם כ- 10 ק״מ מצפון למערת היונים וכ-50 ק״מ מצפון-
מזרח לאתרי המערות בכרמל.
בחתך שנחשף ממערב למערה חשופים ספלאותמים בחללים סתומים, המעידים שהמערכת
הקרסטית של מערת מנות היתה גדולה יותר בעבר הגאולוגי. תהליכי דנודציה ונסיגת מדרונות
קטעו וסתמו את החלק החיצוני של המערכת, והותירו ללא פגע את החלל הנוכחי של המערה, תוך פתיחתו לאטמוספרה בפליסטוקן התיכון (לפי הממצא שבמערה, להלן).
המורפולוגיה של המערה מאופיינת בכיפות המסה, קירות חלקים וקיומה של ארובה המאפינות
מערות פריאטיות (היפוגניות) שנוצרו מתחת למי תהום. המערה ממוקמת כיום בגובה של כ- 220
מ' מעל פני הים כ- 100 מ׳ לפחות מעל פני מי התהום, מה שמעיד שהמערה נוצרה לפני התרוממות האזור. לאחר מכן התרחשו במערה תהליכים ואדוסיים שיצרו מספר רב של ספלאותמים קלציטיים (משקעי מערות דוגמת נטיפים, זקיפים). זרימת נגר על קרקעית המערה חתרה ערוצים לאורך הקיר הצפוני של המערה. כמו כן מתרחשת במערה קורוסיה על ידי התעבות של מים עתירי פחמן דו חמצני. נראה שחלק מפעילות זו התרחשה בזמן פעילות האדם במקום.
תופעה בולטת בארכיאולוגיה של מערת מנות היא ההצטברויות הגדולות של עצמות בעלי חיים
בהשתמרות טובה על פני השטח ולאורך קירות המערה. הריכוזים ('נקודות ממצא') שונים מאוד
בגודלם ובמיקומם. הבחנות ראשוניות בשטח הדגישו את ההבדלים בממצא הפאונה שנאספו
בנקודות הממצא לעומת ממצא הפאונה שמקורו בשכבות הסטרטיגרפיות מהפליאולית העליון.
העצמות 'בנקודות הממצא' אינן קשורות לממצא הליתי, וניכרים בהן סימני כרסום של טורפים.
המינים של מפריסי הפרסה זהים לאלה בשטחי החפירה (איילים, צביים, סוסיים, בקר). בנקודות
הממצא יש פחות חיות קטנות (צב, ארנבת, שועל וסנאים). בנוסף, ישנו ריבוי עצמות שרופות,
בעלות סימני חיתוך וריסוק שנעשו בזמן תהליך ביתור החיה וניצול מח העצם שלה. ניתוח
הממצאים מלמד שגם בני האדם וגם טורפים גדולים (בעיקר צבועים) מילאו תפקיד חשוב ביצירת מצבורי העצמות במערת מנות.
במחקר השתתפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, רשות העתיקות,
המכון הגיאולוגי, מכון וייצמן למדע, מלח״ם - האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קאייס-ווסטרן, מכון מקס פלאנק
לגנטיקה ואבולוציה, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת סיימון פרייזר.
ערוך מתוך הודעה לעיתונות בשם: פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר עמרי ברזילי, פרופ' עפר מרדר.
שם המערה: מערת מנות
מיקום: מושב מנות
גובה: 220 מ׳ מעל פני הים