פתחי מערת הקמח במבט ממישור עמיעז

פתחי מערת הקמח במבט ממישור עמיעז

צילום: בועז לנגפורד

מערת הקמח

מערת הקמח

צילום: בועז לנגפורד

המחילה הראשית במערת הקמח

המחילה הראשית במערת הקמח

צילום: בועז לנגפורד

פתח המערה - מבט מבפנים

פתח המערה - מבט מבפנים

צילום: בועז לנגפורד

כללי:

מערת הקמח הינה מערה גדולה שהתפתחה בתהליכי סחיפה מכאניים בסלע חוואר מגיל פלייסטוקן. המערה מורכבת ממחילה מוארכת ומסדרת פעמוני התמוטטות רחבים, היוצרים סדרה של פתחים בפני השטח. אורכם הכולל של חללי המערה עומד על 274 מ' ועומקה המירבי  מגיע ל- 22.5 מ'. 

מיקום המערה מוכר כבר עשרות שנים ומופיע במפות וספרי טיולים כאתר טבע מרכזי באזור. את המקום היו פוקדים טיולי משפחות ובתי ספר, עד סגירתו על ידי רשות הטבע והגנים לפני כעשור. קריסות שאירעו בפעמוני ההתמוטטות שינו את נתיב הכניסה ומנעו אפשרות נוחה לביקור במקום. עובדה זו, יחד עם החשש מקריסות נוספות, מונעים כיום את הביקורים באתר.

 

תאור המערה:

עיקר פתחיה של המערה אלו ראשי פעמוני ההתמוטטות, בהם לא מתאפשרת כניסה נוחה. הכניסה כיום אפשרית דרך פתחה התחתון של המערה, אשר פעור בקניון צר לצד אפיק נחל עמיעז. הפתח מנקז מחילה גבוהה באורך 150 מ', ראשה בפעמוני ההתמוטטות וסופה בנחל עמיעז. כיוונה הכללי נמשך מהפתח לדרום-מזרח, תוך התקדמות בפיתולים רחבים. לאורך חלקים ניכרים ניתן לראות כי המחילה מתחקה אחר דייקים קלסטיים החוצים את סלע האם, ללא התפתחות של פיתולים מקומיים. כיפות התמוטטות מופיעות לאורך המחילה, לרוב ללא ערימות מפולת בקרקעית. ערוץ שיטפוני עובר לאורך המחילה ומסלק את תוצרי ההתמוטטות, תוך הותרת גושי גבס גדולים, שכן להובלתם של אלו נדרשת אנרגיה גבוהה יותר מיכולותיו של ערוץ המערה. טרסות נחליות מופיעות בנקודות שונות לאורך אפיק הזרימה, לרוב תוך יצירת מדרגה נמוכה בצידי האפיק. בנקודות אחדות מופעיות טרסות שונות הנראות ככתפיים גבוהות וצרות, 3 מ' מעל הקרקעית. בחלקה העליון מתחברת המחילה אל מרכז פעמוני ההתמוטטות. אלו מורכבים משלושה פעמונים פתוחים, היוצרים קו של אולמות מחוברים. קו האולמות נמשך על ציר מזרח-מערב, ומנקז ערוצים רדודים מפני השטח. כלל הערוצים מתחברים בפעמון המרכזי, בו גדלים מספר עצי אשל צעירים. הפעמון המערבי מנקז ערוץ הנופל דרכו במפל אנכי. במרכז הפעמון ישנה מדרגת ביניים, ממנה נמשך הערוץ ויורד במפל נוסף אל הפעמון המרכזי. ערוץ מזרחי נכנס אל המערכת במתינות, תוך שהוא מתחתר בקרקעית הפעמון המזרחי. 

פעמון נוסף, שאינו חלק מהשלושה הנזכרים, מופיע מדרום להם, ומהווה את הקצה העליון של מחילת הכניסה. מנקודת החיבור בין מחילת הכניסה והפעמונים, חוצה המחילה לדרום ונמשכת בקו זה כשמידותיה הולכות ומצרות. קריסה בתקרה יוצרת חיבור אנכי רחב עם הפעמון הדרומי, כאשר החיבור הנוח הוא בראש המחילה, שם ישנו מעבר צר אל קרקעית הפעמון. בשונה מקו הפעמונים המרכזי, בזה הדרומי אין ערוץ פעיל, כך שקרקעיתו מכוסה סלעי מפולת ותוצרי קריסה רבים. בקירות מרכז הפעמון נצפה קינון פעיל של וורדית סיני.

 

נכתב על ידי: בועז לנגפורד

 שם המערה: מערת הקמח 

נ.צ: 184013/054740 (פתח עליון)

רום: 260- מ'

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות