תאור המערה:

מערת אל ג'מל הינה מערה בינונית המורכבת בעיקרה מחלל רחב וצמד מחילות. המערה נוצרה בהמסה היפוגנית בסלע גיר מגיל טורון (תצורת בינה).

 

המערה נסקרה על ידי המלח"ם בתחילת שנות ה-80' ופורסמה לאחר מכן על ידי אביתר כהן בחוברת נקרות צורים מספר 6, עמוד 65 (כהן, א 1982). בדיווח זה נמסרו פרטים כללים אודות המערה כמו גם מיפוי כללי של חלליה. דיווח נוסף ניתן על המערה על ידי אחיקם עמיחי אשר ביקר במקום ביולי 2007. הביקור במערה בוצע במסגרת סקר אתרי טבע ונוף שערכה רשות הטבע והגנים באגן נחל קנה. פרטי המערה, כמו גם מיפוי עדכני שלה, פורסמו בחוברת הסקר.

 

למערה פתח נסתר הפעור במצוק מקומי, בראש גדתו הצפונית של נחל קנה. מידות הפתח 2X3 מ' וצורתו מעוגלת. בחזית הפתח ישנם שיחי צבר ועצי חרוב, אשר גדלים במרווח שבין פתח המערה לבין מצוק אנכי המצוי מטרים אחדים ממזרח לו. מצוק זה בולט למרחוק, מה שמאפשר לזהות את סביבתו של פתח המערה.

מהפתח נמשך למזרח אולם אופקי מאורך שמידותיו 28X6.5 מ' וגובהו מגיע ל-5 מ'. קרקעית האולם אופקית ומכוסה בשכבת קרקע כהה, עליה פזורים מעט אבנים שחדרו מהפתח. טפטופים קבועים בנקודות שונות יצרו בקרקעית משקעי קלציט במבנה של קונוסים קטנים (קנוליטים). תקרת האולם קמורה ובולטים בה כיפות המסה מעוגלות, חלקו מכוסה במשקעי מערות בלויים. שכבת פיח שחור, המכסה את קירות המערה ותקרתה, נוצרה בעקבות שריפות יזומות של צמיגים. השריפות מבוצעות על ידי רועי צאן פלסטינים הפוקדים את המקום ויתכן והן נועדו להרחיק קרציות ולאפשר שהיה בטוחה במערה. פסולת מודרנית הפזורה בחלל היא שארית נוספת משימוש הרועים. חלק זה של המערה מואר עד מואר-למחצה במשך רוב שעות היום, מה שמאפשר סביבת חיים נוחה לפרוקי רגלים המשתכנים במקום (נצפו מיני עכבישים וארינמל). חלקה החשוך של המערה היא מחילה צרה הנמשכת במקביל לצידו הצפוני של האולם. הכניסה למחילה אפשרית דרך צמד פתחים הפעורים בדופן הצפוני של האולם, סמוך לפתח המערה. בין הפתחים מפריד עמוד סלע טבעי המכוסה בספל אוטמים. מהפתחים נמשכת המחילה למזרח עד לפני המצוק בו פעורה המערה וכן למערב, שם היא נחסמת לאחר כ-15 מ'. עם התקדמותה הולך חלל המחילה ומצר, צורתו הכללית מעוגלת ומשקעי מערות מעטים מכסים את קירותיו. בקרקעית מרכז המחילה ישנה בריכת מים זעירה מכוסה קרום עבה של קלציט.

בחלל המערה נמצאו מעט שברי כלי חרס אשר תוארכו לתקופה הרומית הקדומה ואולי גם לתקופה המוסלמית הקדומה. על פי בורות השוד החפורים באולם הגדול ובמחילה הסמוכה לו נראה כי השרידים הארכיאולוגים הן חלק מועט משהכילה המערה בעבר.

 

גישה:

• הגישה אל פתח המערה אפשרית בהליכה רגלית משער הישוב אל מתן.

​

 

נכתב על ידי: בועז לנגפורד