המרכז לחקר מערות
(מלח״ם)
הדלקת נרות במערות אסורה!
הנרות מלכלכים ומזיקים למערה ולבעלי החיים בתוכה
פתח מערת אל עמוד בין עצי הזית הנטועים בשטחצילום: בועז לנגפורד | משקעי מערות בדופן המערהצילום: בועז לנגפורד |
---|---|
הקיוות מים בין זקיפים בחלקה הפנימי של המערהצילום: בועז לנגפורד |
תאור המערה:
מערת אל עמוד מורכבת בעיקרה מאולם גדול, אורך האולם 30 מ׳, רוחבו 14 מ׳ וגובהו מגיע עד ל 13 מ׳. קרקעית האולם מכוסה בסלעי מפולת וחומר מילוי היוצרים מדרון הנטוי דרומה בשיפוע של 50 מעלות. מן האולם מסתעפות מחילות אחדות לכיוונים שונים.
נכנסים למערה דרך פיר אנכי שעומקו כ 4 מ׳. רצוי להסתייע בחבל גם בפיר וגם במערה כדי למנוע החלקה ונפילה ויש לנוע בזהירות רבה. מתחתית הפיר יש לנוע צמוד לדופן הימין בכיוון הפוך לכיוון השעון עד לתחתית האולם. מי שלא יעשה כן יתקל במדרדה בלתי עבירה שגובהה כ 5 מ׳. חלקו הצפוני של האולם הוא בעל שיפוע מתון יחסית, ומפוזרים בו בולדרים שנפלו כנראה מהתקרה.
9 מ׳ ממערב לכניסה נפתח נפתח בדופן האולם פתח נמוך שרוחבו כמטר אחד המוביל אל האגף הצפון מערבי של המערה. באגך זה יורדים בשיפוע ממוצע של 30 מעלות דרך מערכת חללים שגובהם 1.5 מטר ורוחבם מטרים אחדים, עד לחלל C. ניכרים סימני התמוטטות רבים, ביניהם של שכבות סלע שלמות שהיוו בעבר את התקרה. שכבות הסלע באיזור B הן אופקיות, ובקטע הרחב שלאחר מכן הן נטויות ב 4 מעלות ובאזימוט 240. באגף זה טרם נבדקו כל המעברים והסדקים שבין גושי הסלע. בחלק זה של המערה מעטים משקעי הטרוורטין.
נחזור לאולם הראשי. תקרתו משופעת פחות מאשר קרקעיתו, ולכן האולם הולך ונעשה גבוה כלפי דרום. בחלקו הדרומי מתרבים מאד משקעי הטרוורטין בדופן האולם ובתקרתו. נפוצים בעיקר נטיפים חרוטיים, אזני פיל, פגודות, זקיפים.
מהנקודה הנמוכה ביותר של האולם נמשכת מחילה צרה מזרחה, בשיפוע דומה לזה של האולם. אורכה 10 מ׳ עד לנקודה העמוקה ביותר במערה E. בקרקעיתה דרדרת אבנים. בדופן נמצא תלכיד (ברקציה) של נטיפי מקרוני שבורים ובוץ גירי. בקטע זה, כמו בכל החלק הנמוך שח המערה יש טפטוף פעיל של מים.
במפלס גבוה יותר, מעל המחילה הנ״ל נמצא ״סיבוב הנטיפים״, מחילה אופקית רחבה, ברוחב של כ 10 מ׳ המחברת שתי נקודות בדופן האולם ומותירה ״עמוד״ סלע שקוטרו 2 מ׳ בינה לבין האולם. ב״סיבוב הנטיפים״ יש שפע של משקעי טרוורטין. בולטים במיוחד משקעי הבריכות ובריכות מים קטנות קטנות המשקיעות אותם. ( מימדי הבריכה הגדולה ביותר 0.5x1 מ׳ ). יש כאן גם סטלגנט (זקיף שהתחבר לנטיף שלו).
מקצהו המזרחי של סיבוב הנטיפים ניתן לרדת בפיר למפלס התחתון F, או לזחול לצפון מזרח במחילה אופקית צרה שאורכה 14 מ׳ עד G. הדופן הימנית של המחילה עשויה סלעי מפולת, השמאלית עשויה סלע אם. סמוך לסופה ניתן לטפס בין סלעי מפולת בחזרה לאולם הראשי בנקודה H.
לא נמצאו במערה סימנים ברורים של המסה. המורפולוגיה השולטת היא של מפולת. ניתן להניח כי המערה החלה להתפתח כאולם ממוצא קרסטי, שמימדיו היו גדולחם משל האולם הנוכחי. האולם עבר התמוטטויות רבות וכן חדירת תוצרי בליה מכיוון הפתח הנוכחי. כתולאה מכך נוצר קונוס בלית גדול שסתם חלק מהאולם הקדום. המחילות המסתעפות מן האולם הנוכחי אינן אלא חללים שנותרו מעל קונוס הבלית, בשעה שסביבתן התמלאה בבלית לגמרי.
המערה נמצאת בסלע גיר מתצורת בענה מגיל טורון. הסלע משוכב בינוני עד מאסיבי. מישורי השיכוב ושטחה הגדול של תקרת האולם גרמו להתמוטטות הנרחבת.
במערה נראו עטלפי חקרים בודדים בתעופה . על קרקעיתה נמצאו פטריות לבנות שהתפתחו על גבי חומר אורגאני שחדר למערה מהפתח.
גישה למערה:
פתח המערה נמצא במרכז כרם זיתים, ממערב למצוק סלע נמוך ומדרום לכביש המחבר בין בית ליד לכפר כור. את הפתח ניתן למצוא בעזרת גדר אבן המצויה מעבר לכביש וממול לפתח המערה.
* במערה נצפו עטלפים – לא זוהה מין.
* בזמן הביקור במערה נמצאו 2 תנשמות אשר העבירו את שעות האור בתוך המערה סמוך לפתח.
ציוד:
-
הביקור במערה אינו דורש ציוד מיוחד.
שם המערה: מערת אל עמוד
נ.צ: 161305/184154
מיקום: מדרום לבית ליד
גובה: מ' מעל פני הים