כללי:

מערת דורבנים הינה מערה בינונית, המורכבת ממספר מחילות אופקיות במבנה דמוי רשת דו ממדית. מחילות המערה התפתחו בסלע גיר של תצורת בענה. סלעים אלו יוצרים במקום נוף נהדר של מצוקים בולטים, כמו גם גושי טרשים מבודדים הבולטים בינות לעצי החורש הצפוף.

אורכה הכולל של המערה 97 מ' ועומקה המרבי מגיע ל-4 מ'. המסה מעוגלת בדמות כיפות המסה וחתך רוחב אליפטי, יחד עם המבנה הכולל של החלל, מעידים על היווצרותה של המערה מתחת למפלס מי התהום. התפתחות החלל בתחום המאוורר כוללים את: חשיפת הפתח, השקעת סדימנט בקרקעית, והשקעה מוגבלת של ספליאוטמים (בעיקר זקיפים ונטיפים). לאחר חשיפת הפתח נעשה שימוש אנושי במערה, כפי שניתן להתרשם מחרסים מעטים הפזורים בחלל (חרסים ממולכים ואולי גם קדומים יותר).

המערה מוכרת לתושבי הכפר ג'ת, אשר מספרים אודותיה כי היא מגיעה עד צפת. שמה נישא למרחוק כמערה בה משתכנים דורבנים (ומכאן שמה 'אל-מניאסה' = מחילת הדורבן), דבר המושך למקום ציידים מכל כפרי הסביבה. המערה מופתה על ידי מלח"ם פעמיים: ב-2008, על ידי אלחנן קליינברג ועמרי עבאדי, וכן ב-2014, על ידי נבו פישביין, שלו אבני ודניאל בן-טוב.

 

תיאור החלל:

למערה פתח קמור הפעור בתחתית קו מצוקים, ממערב לבתי הכפר ג'ת. בחלקו הפנימי של הפתח נבנה קיר אבני שדה נמוך, אולי כחלק מהשימוש הקדום במקום או לחילופין למטרות צייד דורבנים. הפתח מוביל אל חלל אופקי ומואר למחצה, שאינו אלא חלקו הדרום-מערבי של מסדרון מוארך, הנמשך מזרחה. קרקעית החלל מכוסה קרקע כהה ומעט אבנים, בעוד שתקרתו מעוגלת ומכוסה פיח שחור. מעט נטיפי קש בהירים בולטים בצבעם על רקע הפיח, שמקורו בשריפת צינורות פלסטיק. הצינורות השרופים שימשו כלפידים מאולתרים למבקרים מזדמנים. בקרקעית ישנם נבירות וחפירות רדודות שנעשו על ידי מחפשי אוצרות ושודדי עתיקות. בחלקו הפנימי מתפצל החלל לצמד מחילות מקבילות, המתחברות מיד לכדי מחילה בודדת. המחילה נמשכת צפונה, לצד עלית הלחות באוויר. חלקה הפנימי של המחילה נראה כחדר רחב שבתקרתו פעורה כיפת המסה רדודה ומרשימה. בקצה המזרחי של החדר ישנו מעבר צר, שבסביבתו הושקעו משטחי זרימה ונטיפים. צומת מקומי ממזרח למעבר מאפשר התקדמות קצרה מערבה או מזרחה. שני הסעיפים מסתיימים במחילה צרה ובלתי עבירה, בה מופיעים משקעי מערות רבים. במרכז הסעיף המזרחי ישנה בריכה רדודה החפורה בקרקעית, ובה ישנם מים בכל ימות השנה.

 

בעלי חיים: במערה נצפו  מעט פרוקי רגלים שונים, דוגמת: רבי רגל ועכבישים מעטים. בימות הקיץ מאוכלסת המערה על ידי אוכלוסיית זבובונים המשתכנים על גבי קירות מרכז החלל. באזור המעבר מהאזור היבש לאזור הלח.

נוכחות עטלפים:

אוקטובר 2008 נצפו במערה שני פרטים של עטלף חרקים מהסוג פרסף.

יוני 2019 נצפו ריכוזי גוואנו מעטים בסביבת הבריכה שבקצה הפנימי.

ספטמבר 2019 לא נצפו עטלפים ולא נראה גוואנו.

 

כתב: בועז לנגפורד, לאחר ביקור במקום עם: פהים סביתי, רז בן-יאיר, שלו אבני, עופר אבני, רועי חבה, ראובן זכאי, זיו זכאי, יובל סובוליב, אילה אורן.