המרכז לחקר מערות
(מלח״ם)
הדלקת נרות במערות אסורה!
הנרות מלכלכים ומזיקים למערה ולבעלי החיים בתוכה
הרי יהודה
אזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה. ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט.
בהרי יהודה שורר אקלים ים תיכוני עם כמות משקעים ממוצעת של 400-650 מ"מ גשם בשנה.
האיזור משופע בתופעות קרסטיות כאשר המפורסמת ביותר היא מערת אבשלום.
השומרון
להרי שומרון גבולות ברורים ומובהקים: במזרח - בקעת הירדן; במערב - מישור חוף השרון, בצפון - עמקי הצפון ובדרום - נחל כפירה, המפריד בין הרי גפנה שבדרום שומרון ובין הרי ירושלים.
השומרון מורכב בעיקר מסלעי גיר מגיל יורה ועד גיל נאוגן. בשומרון שורר אקלים ים תיכוני עם כמות משקעים של עד כ 600 מ״מ בשנה.
האיזור משופע בתופעות קרסטיות כאשר מערבו מכיל בעיקר מערות מסוג מערות אולם ואילו מזרחו מכיל בעיקר מערות מסוג מערות מבוך.
השפלה ומישור החוף
אזור גאוגרפי במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה, במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק - ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון), בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה)
האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-250 מילימטרים בדרומה ועד 500-600 מילימטרים בצפונה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ומגיעה ל-20 מעלות צלזיוס.
השפלה בנויה בדרך כלל מסלעי קירטון רכים, המכוסים בקרום גירני קשה המוכר בשם נארי.
הסלע הקירטוני אטום לחילחול מים ולכן מערות שנוצרו בתהליכי המסה נדירות יחסית באיזור זה. אך תכונה נוספת של הקירטון היא שהוא סלע רך ונוח לחציבה ואכן איזור השפלה משופע במערות מעשה ידי אדם. בולטות במיוחד הן מערכות המסתור מימי מרד בר כוכבא אשר שימשו הן כמקלט לתושבים מפני הרומאים והן כמנהרות תקיפה ללוחמים ברומאים.