כללי:

מערת אשלים הינה מערת ענק המורכבת בעיקרה מרשת מחילות מאורכות ומסועפות וממספר אולמות גדולים שהתפתחו בתהליכי המסה פראטים-היפוגנים בסלע גיר מגיל טורון (תצ' שבטה). אורכה הכולל של המערה מגיע ל-540 מ' ועומקה ל-31 מ'. חללי המערה התפתחו על ציר עיקרי צפון-מערב – דרום-מזרח, כשהם נמשכים במספר מפלסים, אופקיים או משופעים, המחוברים בניהם על ידי פירים אנכיים רבים.

 

במערה בוצע סקר וחפירה ארכיאולוגית על ידי משלחתו של רודולף כהן שפעל במקום בשנת 1970. מאז בוצעו מספר ניסיונות למפות את המערה (יהודה זיו – 73', צוות מלח"ם בהובלת עזריאל רייקין – 82', צוות מלח"ם בהובלת שמוליק אבידן – 07') אשר מופתה באופן מלא רק בדצמבר 2012 על ידי צוות המלח"ם (בועז לנגפורד, מיקה אולמן, נבו פישביין, ליהי בוכמן).

 

תאור המערה:

פתח המערה וחלל הכניסה:

למערה פתח גדול הפעור בשטח חשוף, בתחתית מדרון מתון, בגדת ערוץ קטן היורד צפונה ומתחבר בסופו אל ערוצו הענק של נחל הבשור. פתח המערה נראה כשקע אנכי נרחב, מעין דולינה קונית, שמרכזה צר משוליה. בתחתית הדולינה פעור פתח אנכי צר (1.2X5 מ') המוביל אל קצהו הדרומי של אולם גדול הנמשך צפון-מערבה (אולם A). מידות האולם 24X11 מ' וגובהו מגיע ל-4.5 מ'. קרקעית האולם משופעת מאזור הפתח אל חלקו הפנימי, ומכוסה באבני מפולת קטנות ומעט קרקע בהירה. בנקודות שונות נראים, על גבי קרקעית האולם, סימני זרימת מים, החודרים ודאי דרך פתח האולם. נראה כי זרימת המים מתנקזת אל קצהו הפנימי ביותר של האולם, שם ישנו שטח מצומצם בו קרקעית האולם מפולסת, עליה נראים סימני מים עומדים (פצלי בוץ,קו מפלס על הקיר הסמוך). תקרת האולם משופעת גם היא במקביל לקרקעיתו. מבנה התקרה מעוגל/מקומר ובולטת בה "מורפולוגיה פראטית" בדמות כיפות ושקעי המסה רדודים.

בחלקו הפנימי של האולם, בצידו המערבי, ישנו פתח רחב (4.8X1.8 מ') המוביל דרום-מערבה, אל חלל מאורך (B) החסום בחלקו על ידי ערימת סלעי מפולת גדולים. בקרקעית הפתח, המחבר בין אולם הכניסה לחלל B, בנויה טרסה מאסיבית הנמשכת לכל רוחב הפתח ומתנשאת לגובה 1.8 מ'.

 

אולם הנטיפים (אולם C) וסביבתו:

חלל B הוא למעשה מרכזה של מחילה רחבה הנמשכת בציר מקביל לאולם הכניסה. פניה מחלל B לצפון-מערבה מובילה, דרך מעבר נמוך, אל אולם מאורך (14X5.5, גובה כ-4 מ' – אולם C) בו הושקעו ספלאוטמים רבים: משטחי זרימה, פגודות, ואוזני פיל ומעט ספלאוטמים קונים (זקיפים, נטיפים). קרקעית האולם מכוסה לחלוטין בסלעי מפולת גדולים, בניהם פעורים פתחים רחבים המובילים אל מספר פירים אנכיים המחברים בין מפלסי המערה השונים. בתקרת וקירות האולם פעורות כיפות המסה מפותחות, חלקן מכוסה במשקעי מערות. בצידו הצפוני של האולם ישנו חלל מעוגל המופרד ממרכז האולם על ידי פתח רחב ונמוך. בצידו המערבי של מרכז האולם ישנו פתח זעיר הפעור בינות למסך ספלאוטמים. פתח זה מוביל לחדר קטן החסום, כמעט לחלוטין, על ידי משקעי מערות רבים.

 

המחילה התחתונה:

אל מפלסה התחתון של המערה ניתן להתחבר דרך הפירים היורדים מקרקעית אולם הנטיפים (אולם C), או דרך פיר הנמצא בקצה המסדרון הנמשך מדרום לחלל B. פירים אלו מתחברים אל מחילה מאורכת המהווה את חלקו העיקרי של המפלס התחתון של המערה (אורך המחילה מקצה לקצה מגיע ל-110 מ'). קטע המחילה, אליו מתחברים הפירים היורדים מחלל C, בנוי מחלל מרכזי (Db) המופרד ומופרע על ידי מחיצות סלע רבות היוצרות חללי משנה, בגדלים שונים, ה"כלואים" בגבולות החלל המרכזי של המחילה. מצפון לחלל-מורכב זה נמשכת המחילה כחלל פשוט (Da) בעל פרופיל מעוגל או אליפטי. קרקעית המחילה אופקית ומכוסה גואנו רב. בקירות המחילה ישנם פרחי מלח/גבס רבים. בצידו הצפוני של אזור זה של המחילה (Da) ישנו פתח זעיר (0.4X0.4 מ') המוביל לחלקה הצפוני ביותר של המחילה. חלק זה מורכב מחלל מאורך ונמוך שבמרכז תקרתו ישנו סדק עמוק היוצר פינה מוגבהת. נראה כי פינה מוגבהת זו מועדפת על עטלפי החרקים המשתכנים במערה, זאת על פי משקעי שתן, כתמי שומן וריכוז גוואנו, הנמצאים במקום.

מדרום לחלקה המורכב של המחילה מתחבר אליה פיר אנכי הירד מהמסדרון הנמשך מחלל B ודרומה. בחלק זה נמשכת המחילה כחלל גבוה (Dc) המתחבר בצידו הדרומי אל אולם E. בתקרתו של אולם E עוברת מחילה נוספת, החוצה את האולם במקביל למחילה התחתונה, הנמשכת מאולם E ודרומה. בקרקעית המחילה התחתונה, מעט מדרום לאולם E, ישנו פיר מעוגל (Fa) המוביל למספר חללים קטנים שהתפתחו מתחת וממערב למחילה. מדרום לפיר נמשכת המחילה כחלל פשוט (Fb) בעל פרופיל מעוגל או אליפטי. בקירות המחילה הושקעו, בצפיפות גבוהה, פרחי מלח/ גבס מפותחים. בדומה למבנה המחילה הצידה הצפוני, גם בצידה הדרומי מסתיימת היא בפתח זעיר המוביל לחלל מאורך ונמוך שבתקרתו יש סדק גבוהה היוצר מקום מועדף על העטלפים השוכנים במערה.

 

אולם E וסביבתו הקרובה:

אולם E הוא חלל גדול שהתפתח במרכז המערה. מידות האולם 18X8 מ' וגובהו משתנה בהתאם לאזוריו השונים. קרקעית האולם משופעת מצידו המזרחי, הגבוה, לצידו המערבי, הנמוך. בצידה המערבי מכוסה קרקעית האולם בסלעי מפולת אדירים, בניהם קיימים מעברים צרים המאפשרים הצצה לעומק החלל ולהבנה בדבר גובהו המקורי של האולם. באזור זה של האולם פזורים שברי כלי חרס מעטים וכן עצמות בע"ח ובני אדם (נמצאה עצם ירך של ילד צעיר1). חלקו המערבי של האולם מופרד מחלקו המרכזי (Ea) על ידי סלעי המפולת, שכמעט ונוגעים בתקרת האולם. ממזרח לסלעי המופלת נראה חלקו המרכזי של אולם E. קרקעית חלק זה אופקית ומכוסה קרקע ומעט סלעי מפולת. תקרת חלקו המרכזי של האולם גבוה יותר מבצידו המערבי ומשופעת מזרחה. חלקו המזרחי של אולם E (Eb) מורכב מחלל גבוהה המשופע מערבה. תקרת החלל בנויה מארובה גבוהה המכוסה כליל במשקעי מערות רבים.

מצפון לחלקו המרכזי של אולם E ישנו מסדרון רחב (F) היורד צפונה ומתחבר בסופו אל מספר חללים מעוגלים שהתפתחו מתחת לקרקעית אולם הכניסה. מעניין כי בקרקעית חללים אלו ישנם סימנים למים עומדים שיתכן ומחלחלים מהאולם שמעל. בפינות וכוכים בצידי המסדרון ישנם ריכוזים אדירים של קונכיות חלזונות, בעיקר מהמין 'לבנונית קמוטת פה', הנפוץ באזור זה של הנגב. סביר להניח כי מקור הקונכיות הוא בפעילות מכרסמים המתקיימת במערה2.

 

דרום – מזרח המערה:

מדרום לחלקיו המרכזי והמזרחי של אולם E, נמשכת רשת מחילות מסועפת, דו מפלסית (מפלס עליון: Ga+Gb, מפלס תחתון: Ha+Hb), המורכבת ממחילות רחבות ונמוכות המאופיינות בקרקעית אופקית ובפרופיל מעוגל. קרקעית המחילות מכוסה שכבה דקה מאד של קרקע וגוואנו. בצידה המערבי של רשת המחילות, בחלק הסמוך למרכז אולם E, ישנו סדק אנכי, המוביל למפלס התחתון של רשת המחילות, אל חלל נרחב שמידותיו 8X3 מ' וגובהו המאפיין 3 מ' – חלל Ha. קרקעית החלל אופקית ומכוסה שכבה עבה של קרקע יבשה כהה, המעורבת עם גוואנו רב. ברחבי החלל נמצאו שברי כל חרס רבים ומעט עצמות בע"ח. מצידו הצפוני של החלל נמשכת צפונה מחילה נמוכה המתחברת לאחר כ-5 מ' אל מרכז אולם E.

בצידו הדרום-מזרחי של מפלסה העליון של רשת המחילות, מתחברת אחת ממחילות הרשת, אל חלל צר שהתפתח בינות לסלעי מפולת גדולים (חלל I). בנקודת החיבור בין רשת המחילות לחלל I, ישנו מעבר צר, בו נמצאה בשלמותה אלה בעלת ידית עץ וראש מתכת3. בצידו המזרחי של חלל I, בינות לסלעי מפולת התוחמים אותו ישנו פתח אנכי צר המוביל אל קרקעיתו של אולם גדול (אולם J). צורת אולם J אלפטית, מידותיו 10X4.5 מ' וגובהו מגיע ל-1.8 מ'. קרקעית האולם מכוסה לחלוטין בסלעי מפולת גדולים המרכיבים דרדרת גסה הנטויה מצידו הדרומי לצידו הצפוני של האולם. בצידו הדרומי של האולם ישנו פיר אנכי העולה כ-5 מ' מעל קרקעיתן. בראשו מתחבר הפיר אל אולם נוסף (K), גדול ומרשים יותר מאולם J. מידות אולם K 12X7 מ' וגובהו מגיע ל-3.5 מ'. קרקעית האולם מכוסה גם היא בסלעי מפולת גדולים, בניהם ניתן לרדת ולהתחבר לחללים צרים ש"נכלאו" בשולי האולם המקורי שקדם למפולת. סימני התמוטטות המסלע ניכרים בתקרת האולם הנראית ככיפה רחבה עליה ישנם כתמי שומן עטלפים. הלחות באוויר באזור זה של המערה (אולם J+K) גבוהה ביחס ליתר חלקי המערה.

 

הערות:

  • אל פתח המערה ניתן להגיע עם רכב גבוה, גם ללא שילוב 4X4, בדרך עפר הנמשכת ממחצבה נטושה מדרום לכביש המוביל לקיבוץ אשלים.

  • בזמן הביקור במערה (דצמבר 2012) לא נצפו בה עטלפים. אם זאת, בכל חלקי המערה השונים, ישנם סימנים לנכחות עטלפים: כתמי שומן על קירות המערה, ריכוזי גוואנו ומשקעי שתן. בצידה הדרומי של המחילה התחתונה (Fb) נאסף שלד של עטלף מהסוג יזנוב.

    • ב-16.7.74 נראו במערה כמה עשרות פרספים – מייקין, ארכיון מלח"ם.

    • ב-9.3.95 נלכד בפתח המערה פרסף נגב, נקבה עם עובר, ואוזנן – מייקין, ארכיון מלח"ם.

    • ב-25.5.88 נצפה במערה פרסף נגב – בני שלמון, ארכיון מלח"ם.

  • במהלך הביקור במערה (דצמבר 2012) לא נראתה בה נוכחות של קרציית המערות. בשנים עברו נמצאו קרציות במערה ואף חלקן אותר כנגוע בקדחת המערות.

 

1 יתכן וזהו חלק משלד שלם שנמצא במערה בשנת 73' על ידי משלחת בראשותו של יהודה זיו (ענן שיאון, ע"פ גלילי משדה בוקר- מידע בע"פ).

 

2 בקרקעית אולם K, אחד החללים המרוחקים ביותר מפתח המערה נראה "קן" של מכרסמים שמוקם מתחת לסלע גדול.

 

3 בחלקו העליון של מוט העץ המרכיב את ידית האלה נחרצו שתי מגרעות גסות. ראש האלה נמצא כשהוא מושחל על מוט העץ. צורת ראש האלה אגסית, צורה המזכירה את ראשי האלה ממערת המטמון בנחל משמר. על גבי צידו הרחב של ראש האלה ישנו כרסום מקומי הפוגע מעט בשלמותו.

 

שם המערה: מערת אשלים

נ.צ: 1249/0392

מיקום: סמוך לקיבוץ אשלים

גובה: 373 מ' מעל פני הים

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות