תאור המערה:

כללי:

מערת ערק א-נעסנה הינה מערת ענק שהתפתח בתהליכי המסה פראטים היפוגנים בסלע גיר מגיל טורון (תצ' שבטה). אורכה הכולל של המערה הוא 1150 מ' ועומקה המרבי מהפתח הוא 52 מ'. חלקי המערה השונים נפרשים כמחילות אופקיות מסעפות במבנה דמוי רשת או כחללים מעוגלים רחבים הנמשכים בצירי סידוק מקבילים שכיוונם הכללי הוא צפון-מערב – דרום-מזרח. בשונה מטיפוס החללים הנ"ל, בחלקה המזרחי של המערה, התפתח אולם אדיר מידות המהווה כשליש מאורכה הכולל של המערה.

 

בסקרים ובחפירות ארכיאולוגיות שנעשו במערה התגלו בה ממצאים המעידים על נוכחות אנושית בתקופת הברונזה ובתקופה הרומית הקדומה. השימוש במערה בתקופה הרומית הקדומה משויך לפליטים יהודים אשר נמלטו למקום במהלך ימי מרד בר כוכבא.

 

תאור המערה:

פתח מערת ערק א-נעסנה פעור בגדתו הצפונית, וכ-5 מ' מעל אפיקו, של ואדי דליה שבמזרח בנימין. מידות הפתח 10X3.5 מ' וצורתו מקומרת. בחזית פתח המערה ישנה טרסה רחבה הנתמכת בחלקה על ידי קיר אבנים דל. טרסה זו מושתתת על סלע הסביבה אך כיום מכוסה היא שכבה עבה של הצטברות, שמקורה העיקרי הוא ככל הנראה, בפעילות האנושית במערה. מפתח המערה נמשכת לצפון, מחילה מאורכת ורחבה הבנויה ממספר חללים מעוגלים המופרדים בניהם במעברים נמוכים. קרקעית המחילה מכוסה שכבת עפר תחוח ותקרתה בנויה סלע גיר בלוי המכוסה ברובו בשכבת פיח כהה. בצידי המחילה ישנם פתחים אחדים המובילים לחללים מוגבלים שהתפתחו במקביל למחילה המרכזית. כ-45 מ' מתחילתה מתחברת המחילה לחלל רחב (B) בו נמצאו ממצאים רבים מימי מרד בר כוכבא. חלל זה נראה כחדר גדול (15X8 מ') המאורך על ציר מזרח – מערב. בקירותיו ותקרתו של החדר מופיעים סימנים מעוגלים בדמות דפנות מוחלקות וכיפות המסה רחבות. סימנים אלו, המופיעים לראשונה באופן בולט באולם זה, מופיעים בכל חלל המערה עד קצותיה הרחוקים. בצידו המזרחי של חלל B, ישנו פתח בולט המוביל לסדרת חללים קטנים שמהם, לאחר מדרגה נמוכה, נמשכת מחילה צרה ביותר המובילה בסופה לאולם גדול (C, מידותיו 16X14 מ' וגובהו כ-1.5 מ') המכוסה לחלוטין בסלעי התמוטטות רבים. תקרת האולם משופעת למזרח ובנקודות שונות מופיעים בה מצבורי מאובנים אשר בחלקם התפתחו גבישי קלציט שקופים.

בצידו המערבי של חלל B ישנו פתח רחב המוביל צפונה ומתחבר אל חלל D. זהו חלל גדול המאורך על ציר מזרח מערב. אורכו בציר זה 26 מ' ורוחבו 6 מ'. בכל קירות החלל ישנם סימני המסה מעוגלים וכיפות המסה רבות, אשר מכוסות בחלקים נרחבים בכתובות צבע רבות שנכתבו ברובם בשנת 2004 אז היה, ככל הנראה, כנס של ארגון חמאס במערה. חלל D מהווה את צומת המחילות המרכזי במערה. צידו המזרחי מוביל להמשכה המרכזי של המערה ואילו צידו המערבי מוביל לאגפה המערבי של המערה. אגף זה מורכב ממחילות צרות, בעלות פרופיל מעוגל או אליפטי, שהתפתחו במבנה דמוי רשת אופקית ובאורך כולל של 240 מ'. קרקעית המחילות מכוסה קרקע כהה, לחה ומהודקת המכוסה בגוואנו ובקוצים וגללי דורבנים. חלק מקירות המחילות, ופני סדקים זעירים הקיימים בהם, מכוסים בפטרייה הנראית כשכבה רירית שצבעה חום. בחלקים שונים באגף זה ישנם חפירות שוד החושפות מעט פרטי צור ועצמות קטנות.

המשכה המרכזי של המערה, שפתחו פעור במזרחו של חלל D, מוביל למחילה פתלתלה המורכבת מסדרת חללים מעוגלים המחוברים בניהם במעברים נמוכים. בתחילתה נמשכת סדרת החללים צפונה אך לאחר כ-35 מ' פונה היא לצפון-מערב ומתחברת לאולם מאורך (E) שאורכו 30 מ', רוחבו כ-12 מ' וגובהו מגיעע ל-3 מ'. בחלקי האולם השונים ישנם סלעי מפולת גדולים ובורות חפורים (אולי תוצאה של חפירות שוד). בקצהו הצפון-מערבי של האולם E, ישנו פתח נמוך המוביל אל חלל רחב – חלל F. זהו חלל מעוגל הנמשך באותו הכיוון בו התפתח אולם E. תקרת החלל גבוהה וממוטטת. התמוטטות התקרה הותירה שפוכת סלעים אדירה המכסה לחלוטין את קרקעיתו של חלל F כך שזו משופעת בכיוון התפתחות החלל. בקצהו הצפון-מערבי של חלל F, בראש ערימת השפוכת, ישנו פתח אנכי המוביל אל חדר קטן אשר בתקרתו ישנה כיפת המסה רחבה ובנקודות שונות בקירותיו שינם אלמוגי מערות גסים. בתקרה אשר בראש הירידה לחדר זה ישנו מחשוף מאובנים מרשים הבולט על פני תרת המערה הלבנה בעקבות משקעי קלציט מבריקים שהתפתחו בגוף המאובנים.

צידו המזרחי של מרכז חלל F, בתחתית ערימת השפוכת, ישנו פתח אנכי צר המוביל אל מפלסה התחתון של המערה. חלקו החיצוני של מפלס זה מורכב ממחילה גדולה (G) שהתפתחה במקביל לאולם E, דהינו על ציר צפון-מערב – דרום-מזרח. אורכה 85 מ' רוחבה משתנה ונע בין 1.8-10 מ'. כמו רוחבה גם גובה המחילה משתנה בין 1.1 מ' בחלקה הדרומי ל-5 מ' בחלקה הצפוני. קרקעית המחילה משופעת דרומה ומכוסה בסלעי מפולת רבים. על גבי קירות ותקרת מרכז המחילה הושקעו אלמוגי מערות רבים הנראים כמשטח מנוקד המכסה את פני קירות המחילה בנקודה זו. בצידה הדרומי של המחילה ישנו פתח קטן בו נושבת תדיר רוח איתנה, ולא בכדי. פתח זה מחבר בין חלל המערה המתואר עד כה, ובין האולם הגדול שהתפתח בצידה הצפוני והמזרחי של המערה. האולם מורכב ממספר אגפים שאורכם הכולל מגיע ל-375 מ' – כשליש מאורך המערה כולה! מחילה G מתחברת אל האולם בסמוך לחלקו הדרומי. קרקעית האולם באזור זה מכוסה לחלוטין בסלעים מפולת אדירים והיא נטויה צפונה. מדרום לנקודת החיבור מתפתח האולם בשני סעיפים: מזרחי (H1) ומערבי (H2).

הסעיף המזרחי נמשך כמחילה רחבה התחומה בשוליה בסלעי מפולת אדירים בניהם ישנם מעברים צרים. נראה כי צידו הדרומי של סעיף זה היה בעברו מחובר לחלל C, הנמצא קרוב לפתח המערה, וכי חללים אלו הופרדו בהתמוטטות שיצרה ערימת סלעי מפולת המרכיבה קיר משותף לשני החללים.

הסעיף המערבי הינו קטן משמעותית מזה המזרחי אך נבדל ממנו באופיו. סעיף זה נמשך מראש הדרדרת המכסה את קרקעית האולם הגדול, שם ישנו פתח גבוה המוביל בסופו לחלל אליפטי המכונה "הקתדרלה". קרקעית חלל זה נטויה צפונה, לכיוון מרכז האולם הגדול, תקרתו אופקית ומוגבהת כ-10 מ' מעל לקרקעית החלל. במרחב החלל ישנה לחות גבוהה שמקורה ככל הנראה בריכוז העטלפים הגדול (פרספונים) המצטופף בתקרת הקתדרלה. סביר כי ריכוז העטלפים בנקודה זו נובע מעצם מבנה המקום הנראה כארובה רחבה וגבוהה. התנהגות דומה ניתן לראות גם בבורות אנכיים (הוטות) ברכס פקיעין שם מתכנסים עטלפים בראשיהם של קמינים קרסטים. ריכוז העטלפים יוצר גם ריכוז בעלי חיים הנהנה מהלחות הגבוה וגללי העטלפים (גואנו) הקיימים במקום. כך ניתן למצוא בנקודה זו ריכוז מרשים של עשרות פרטי עכביש מהמין פרוונית אפורה. ריכוז הכולל פרטים שקוטרם מגיע ל-10 ס"מ.

מצפון לנקודת החיבור בין מחילה G לאולם הגדול נמצא מרכזו של אולם זה (I). ממרכז האולם נמשכת מחילה מאורכת לדרום-מזרח (N), מחילה נוספת לצפון-מערב (M) וכן מכלול מחילות צרות (P+Q) הנמשכות גם הן על ציר צפון-מערב – דרום-מזרח, במקביל למחילות M ו-N מצפון.

 

גישה:

  • הגישה אל פתח המערה אינה בעיתית ואפשרית בהליכה רגלית מקיבוץ גלגל ובמעלה ואדי דליה. יש אפשרות להגיע אל המערה גם מראשו של ואדי דליה בהליכה מאזור הכפר אל מע'יר הסמוך לכוכב השחר.

  • המעבר בחללי המערה הוא ברובו בהליכה. באגפה המערבי של המערה ישנם קטעי זחילה ארוכים.

  • המעבר מחלל F אל מחילה G ואל חלקה התחתון של המערה דורש עזרת חבל.

 

ציוד:

  • חבל באורך 10 מ' לשימוש בירידה מחלל F אל חלקה התחתון של המערה.

  • לבוש מגן מקרציית המערות הקיימת ברוב חלקי המערה.

 

שם המערה: ערק א-נעסנה

נ.צ: 188708/155702

מיקום: ואדי דליה – מזרח בנימין

גובה: 134 מ' מעל פני הים

 

האתר פותח ומנוהל על ידי יואב נגב, כל הזכויות שמורות